שאלה שניה אם אשתו עתה אחר שעבר תמחול לו לעשות הדבר ההוא ועודנו מחזיק בעברתו אם הוא מותר אם נאמר כיון שזה נשבע לתועלת אשתו היא יכולה למחול ויהיה מותר בלא התרה אחרת או נאמר שאעפ"י שנשבע לתועלתה זה הוא שלא יתירוהו אלא ברצונה אבל מ"מ אף כשהיא תרצה עדיין צריך ב"ר להתירו מן השבועה ומן הנדוי והחרם ועוד שלפי לשון השטר לא על דעתה נשבע אלא סתם נשבע אלא שאמר שתנתן השטר לאשתו להיות בידה לראיה ולזכות מפני התועלת שיש לה או מפני שאר דברים שיש בשטר ההוא שהם תועלת לה לבדה ועוד שממה שכתוב בענין הגרושין שלא מדעתה ומרצונה ובאסור החשוקה לא כתב כן נראה שדעתו היה שאפי' ברצונה יהיה אסור ואם תמצא לומר שהיא יכולה למחול בלי התר אחר אם במה שעבר כבר שלא ברצונה צריך התר:
תשובות הריב״ש · חלק שצ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.