מורינו ורבינו נ"ר אלהים נשמת קרבנו חיתך וכבודך היא החיה באופני רכבנו כי אזכרה מקדם רביבי של אורות טלך אל פי יגיחו ומלקושי גשם נדבות מטר לקחך סביבות גבעתי ברכה ובשמחת לבב כהולך בחליל אעבור בסך עד ביתך בית אלהים אדדם בתודה ובזמירות את פניך אקדם חיים ברצונך העמדת להררי עז וחסד עשית עמדי נשאתני כאב על זרועך רוחך טובה תנחני בארת מישור וימינך תסעדני ועתה כי הטו עונותי וגליתי מעל נתת שלחנך מנא דשן חטאתי עצמו ומנעו הטוב ממני הסתרת פניך הייתי נבהל בכיתי לקשי יומי ומכאובי נגדי תמיד עגמה נפשי מאנה הנחם נחלה מכתי מאנה הרפא ואת כל הכבוד הנה אתי במקום הזה עיר האלהים מדבר בה נכבדות לכבד התורה ולומדיה קטן וגדול שם הוא רגליהם היו עומדות הכל כאין נגדי על כל כבוד משכנותיך מה ידידות לישב ללחום את מושל לחם חמודות זאת אשיב אל לבי והיה עצור בעצמותי כאש פלדות ומה יש לי עוד צדקה ולצעוק ולמה אדבר דברי רק לסבול על שכמי עול הנדוד מיחל ומצפה עת קץ אוסיף להביט אל היכל קדשך ותמונת כבודך בהקיץ מעמל נפשי אראה אשבע בנתים זאת נחמתי בעניי ידיעתי שלום תורת רבינו נ"ר וכסאו כשחר נכון מוצאו אוהביו כצאת השמש בגבורתו ואויביו עפר ילחכו אמן:
תשובות הריב״ש · חלק שפ״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.