תשובות הריב״ש · חלק שפ״ז סימן ג׳

מי זה בא מרבבות קדש מארץ מרחקים מגיד מה שיחו ברב כחו ודבר גבורות ואין ערכו וחכו ממתקים פיו ינוב חכמות תבענה שפתיו אמרות טהורות כגביש וראמות מה' כוננו ורצון מפיקים לו זרוע עם גבורה לעלות בפרצות ולגדור גדר למשמרת מצוה ותורה לשובב נתיבות וסכה נופלת להקים מן גערתו ינוסון משנאי ה' מתעבי משפט מדיחי תושיה היו כקשת רמיה ורמחי עולתם מחזיקין וברוח שפתיו במארה יוארו ידיחם ברב פשעיהם כי יתגברו ובם נמקים מחלונות מעלתו משגיח למי פצעים חנם למי מדנים למי שיח רואה דמעת העשוקים מנחם משיב נפשות אביונים נקיים ישועו מזרוע רבים ולא יאמינו בחיים הנאנחים והנאנקים ומדרך עמו להרים צור מכשול ואבן נגף לסקל יקח רצועה ומקל להכות על קדקד המורדים והפושעים פוחזים ורקים ולאשר באלה לא יוסר הולך שובב סכל לבו חסר כי הואיל הלך אחרי צו ויסרו למשפט ישלח חציו לירות בין השריון ובין הדבקים כל אלה יפעל ובמשפט לא ימעל שפט בצדק והוכיח במישור לשמור את המצוה ואת החקים יתהלל בגבורתו וצדיק באמונתו ונצב ימינו יתעל בשריונו לא יברח מנשקים לא השיב ידו מפני פחת אחד מיוחד שבעדה לא הביט און ועמל לא ראה ואם מעולם ענדו עטרה לראשו כמשפט ולגרגרותיו ענקים יען אמר אין חכמה ואין עצה לנגד ה' וכל מקום שיש חילול השם כבוד אין חולקים כמשפט עבדי ה' וצדקתם עובדי מאהבה לא במשוא פנים ולשון מחליקים והיה כי נראה כי נלאה ולא יאמינו לקול האות ויאמרו הנה מתלאות ויהי קולות וברקים ולעומתו יתיצב מנגד חכם לבב ואמת כח יריע אף יצריח ומזיח אפיקים אביר הרועים משבר סלעים וזרועותיו הרים מעתיקים הלך לו אל הגדולים למושעות להרים ולגבעות הרקיע לשחקים ושאל במשפט האורים לשני זרועות עולם גולת הכותרות לכל יבא גבורות תורתם מריקים להגיד ישרו למען יצדק בדברו יזכה בשפטו משפטים צדיקים ויצא כאור צדקו כשם שב"ד בצדק מנוקים ואל ארץ יביט השפיל לראות לגאיות ולאפיקים השכוני באהלים לנים בתוך העמק ולא בעמקה של הלכה אשר היא מבחר עמקים לא למדו חכמה ודעת קדושים והדברים עתיקים למען יודע בשערים בחוצות ברחובות ובשוקים משפט עשה יסד עז מפי עוללים ויונקים: