תשובות הריב״ש · חלק שפ״ה סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומה שכתבת שיש לחוש שגט זה נעשה בזמנו לאשה אחרת ששמה כשמה ושם היבם ובעלה כשם אלו זה ודאי אמת ויציב אין ספק בו וגם אני הרגשתי בטענה זו לולי כי מפני הטורח היה די לי בספקות אחרים לפוסלו אפילו לפי דברי האשה שחתמו עליה. ובספק הזה שכתבת כתב אלי החכם אחי נ"ר כי הוא והחכם הגדול דון חסדאי קרשק"ש נ"ר עוררוהו בברצלונה לרבינו הרב רבינו נסים ז"ל הכ"מ והודה בו להצריך בדיקה אם ימצא שם מי ששמה כשמה ושמו כשמו מן הזמן ההוא והלאה והתנצל על התירה סתם בתשובתו אל השואל ולא אמר להצריכה בדיקה זו באמרו כי לרוב פשיטותו לא היה צריך לבאר זה ואין בזה די התנצלות כבודו במקומו מונח והנני שולח לך טופס מה ששלח לי אחי נ"ר בספק זה. ואנכי תקנתי עוד שיש לנו לומר דהא עדיף מהוחזקו דאי כהוחזקו דעלמא משווינן ליה מפני הקדמת הזמן הנה כיון שהגט יוצא מתחת ידה של זו יש לנו לומר דשלה הוא והא קיימא לן בפרק גט פשוט (בבא בתרא קע"ב:) דשני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת מוציאין שטר חוב על אחרים ואע"ג דקיי"ל (שם ע"ז.) אין אותיות נקנות אלא בכתיבה ומסירה והיינו משום דאמרינן דכיון שיוצא מתחת ידו של זה לא מספקינן ליה באידך כיון דשקולין הן אבל בנדון זה שהשטר מוכיח מתוכו שלא נכתב על זו כי אם על אחרת אע"ג דלא הוחזקו ויוצא מתחת ידה של זו הוי כודאי העידו על האח' ולא על זו ולא נתלה טעות בעדים וזה אמת אין ספק בו כי אם למתעקש. מה שהבאתי ראיה מההיא דפ' האשה שנתארמל' ומפרק זה בורר על מ"ש באשרתא אנחנא סהדי לא הבאתי ראיה זולתי לומר כי לישנא דבי דינא לא הוי כמו אנחנא בי דינא כמו שנראה שם דאי ליכא לספוקי בדשמואל כל שכתבו בי דינא תו לא צריך אע"פ שלא חתמו בו כי אם שנים ואי לא כתבו בי דינא אע"ג דכתבו כל לישנא דבי דינא חיישינן דטפי משמע שהיו תלתא כשכתבו בי דינא מלישנא דבי דינא כיון שלא חתמו כי אם שנים בנדון זה ג"כ שכתבו בפירוש שהם עדים אין לבטל זה מפני לישנא דבי דינא אף אם נאמר לבטלו אם כתבו בפי' בי דינא או שחתמו פלוני הדיין ופלוני הדיין. זאת כונתי וכן נראה מן הלשון וסוף דבריך בזה אלא שיש לדחוק ולומר ודי לי בזה לענין הספק השני שאין שעת הדחק ראיה:
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.