תשובות הריב״ש · חלק שפ״ב סימן ז׳

עוד יש רעותא אחרת שהאשרתא הנעשית בדוניי"ש הרחיקו מכתיבת השטר יותר משני שטין בכתב ידי סופר השטר ואם היא כתיבה גסה אבל אחד מן החתומים בשטר חתם בכתיבה גסה ביותר ממועאלק כמו שחותמין קצת הספרדים ובכתב ידי העד ההוא לא הרחיקו מחתימתו שני שטין אבל יותר משטה אחת זולתי שהעד של מעלה היה שמו יעקב וכרעי דקו"ף נמשך למטה ועם כל זה עדיין הרחיקו מתחת כרעיה דקו"ף שטה אחת בשעור כתיבת השטר שהיא גסה קצת וכל רוחב השטר זולתי כרעיה דקו"ף האשרתא רחוקה מן החתימות של מעלה יותר משטה אחת בכתב העד ההוא ושני שטין במכתב השטר והעד השני וא"כ נראה שהאשרתא פסולה מדאמרינן בפרק גט פשוט (בבא בתרא קס"ג.) דבין עדים לאשרתא אפי' שטה אחת פסול דלמא בההיא שטה מזייף וכתיב שטרא ומחתים והוה ליה שטר הבא הוא ועדיו בשעה אחת דכשר ומתקיי' השטר המזוייף באשרתא זו ולכן האשרתא הנעשית בדוניי"ש פסולה וגם האשרתא של בורגו"ש שקיימו אחד מן העדים שבגט חליצה ואחד מדייני האשרתא שבדונייש פסולה מפני חשש זה ואע"פ שהיא קרובה לאותה שבדוניי"ש מ"מ כיון שבין השטר ובינם יש שעה אחת חלק פסולה שהרי אפשר לזייף ואע"פ שהם הזכירו בפירוש שמות המקויימין וכתבו חתימות ידיהון דסהדיא דלעיל דאנון פלוני ופלוני עדיין לא יצאנו מידי חשש זיוף שהרי אפשר לזייף ולכתוב שמות אותן עדים בעצמם וכ"ש שטעו בקראם אותם סהדיא והיה להם לקרותם דיינין והוא קרוב יותר להזדייף ואע"פ שאין המרחק שעור שטה אחת בכתב ידי אחד מן העדים אם נשער מסוף כרעיה דקו"ף שבחתימתו מ"מ הרי כל רוחב השטר הוא חלק ויכול להזדייף כרצונו וישאר כרעיה דקו"ף באויר של מעלה מן השטר או ימחקנו ויהיה המחק למעלה באויר או בין תיבה לתיבה ולא מצינו שמחק כזה שלא במקום הכתב יפסול השטר וכ"ש לדעת הרשב"א ז"ל שכתב שאין המחק פוסל אלא שאין למדין ממנו ודינו כדין התליה. ועוד שנראה שמה שאמרו (שם ק"א.) בכתב ידי עדים לא בעדים החתומים בשטר שטרו דמה לנו ולהם אם הם או אחד מהם כתבו כתיבה גסה ביותר הרי יוכל זה לזייף בכתיבת ידו אלא להוציא שלא נשער בכתב הסופר הרגיל לכתוב כתיבה דקה מאד משום דמאן דמזייף לאו לגבי ספרא אזיל אך נשער בכתב ידי עדים כלומר סתם בני אדם החותמין בעדים שאינם חותמין בכתיבה דקה כמו כתיבת הסופר וכן פירש הרב בעל מגיד משנה ז"ל ומבואר הוא לפי טעמו של דבר א"כ בנדון זה הרי יש שעור שטה אחת בכתב סתם בני אדם בין חתימת עדים ולאשרתא ולכן נפסלה האשרתא שבדוניי"ש וגם שבבורגו"ש הכתובה סמוכה לה ואין ליבמה זו עדות לקיים חתימות החתומין בגט חליצה ונשארה בחזקת זקוקה ליבם ואעפ"י שהרמב"ם ז"ל כתב שהוציאה גט ואמרה גרשני בעלי בזה נאמנת ותנשא בו אע"פ שאינו מקוים דאין גט צריך קיום אלא כשהבעל מערער ואומר מזוייף הוא אין ראיה לומר כן בגט חליצה שהרי כתב הרב ז"ל (בפר' ז' מהלכות גרושין) הטעם לפי שאין חוששין שמא זייפה אותו שהרי אינה מקלקלת עצמה וזה הטעם לא יספיק להתיר יבמה לשוק כמו ששנינו בפרק האשה שלום אין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא וכ"ש לדעת רבינו אברהם בן דוד ז"ל שהשיג על הרב רבינו משה בר מיימון ז"ל וכתב אומר אני שיתקיים בחותמיו אע"פ שלא קרא ערער עליו ע"כ :