תשובות הריב״ש · חלק שע״ו סימן ג׳

מה שכתבת בההיא דרמי בר יחזקאל איני צריך להשיב עליו כי לו עיינת בדברי היטב לא כתבת מה שכתבת ומה שחדשת דרמי בר יחזקאל לא היה לו להביא הברייתא כיון דאינה עיקרית דלא מתניא וכו' אין זו קושיא שהרי רמי תופס אותה בעיקרית דס"ל דהלכה היא וניחא ליה לאיתויי סתמא דההיא ברייתא מלמימר הלכה כסומכוס וכבר כתבתי לך דלרמי ליכא לאקשויי לימא הלכה כפלוני דתרנגול אצטריכא ליה וכן אמרי בי רב סוס שצנף אצטריכא ליה. גם מה שכתבת בההיא דשלש ארצות לחזקה (ב"ב ל"ח.) שמי שאין מדקדק יקשה על פרש"י ז"ל איברא ודאי כי מי שלא למד מעולם פרק חזקת יקשה לו אבל מי שלמדו ידע מיד דחזקה מכח מחאה קא אתיא ולא יקשה לו כי כל הפרק ההוא סובב על זאת הסברא כדלת תסוב על צירה ולפי שנראה מכתבך שאתה לומד כתובות אדון עמך על מ"ש בספרך בפרק השולח והוא ג"כ בריש כתובות (ג'.) גבי תינח דקדיש בכספא וכו' וז"ל ומ"מ ק"ל למה לא הקשה קדיש בשטר מאי איכא למימר ושמא היה קל להשיב שויוה רבנן חספא בעלמא עכ"ל ואני אומר ניחא לפרש"י ולא היית צריך לכתבו דפשיטא שכמו שיש לומר בקדיש בכספא שהפקיעו המעות כן יש לומר בקדיש בשטר שהפקיעו הנייר או הקלף אבל בקדיש בביאה מה יעשו על ביאתו אבל לפי' רבותיו לא תרצת כלום שהרי קדושי שטר דאורייתא הם לכולי עלמא ואתה מודה בזה והקושיא לפי פירושם מטעם קדושי כסף דרבנן לא מטעם הפקעה וא"כ הוה ליה למימר קדיש בשטר מאי איכא למימר אבל זו אינה קושיא דנקט קדיש בביאה משום דקדושי ביאה כתיבי בקרא בהדיא אי מדכתיב ובעלה אי מדכתיב בעולת בעל אבל קדושי שטר אע"ג דאינהו נמי דאורייתא מהיקשא דויצאה והיתה מיהו לא מפרשי בקרא בהדיא גם לפירוש רש"י ז"ל שמקשה מטעם הפקעה לפי מה שתרצת שהיה קל להשיב שויוה רבנן חספא בעלמא עדיין יקשה לך לאידך גיסא לימא תינח היכא דקדיש בשטר אלא חד מינייהו נקט ועוד שקדושי כסף הם בקרא ברישא מכי יקח ועוד כי רגילות לקדש בהם יותר. עוד כתבת אלא שקשה למה מקש' רש"י מנערה המאורסה היאך סוקלין על ידה נאמר דמיירי במקודשת ע"י שטר ונראה בדוחק דאין סברא לומר דקרא איירי בשטר בקנין אחד לבד מג' קנינין דהיינו כסף שטר יביאה ובשלמא אי איירי בקדושי כספא וגם בקדושי שטר ניחא דקרא איירי ברוב הקנינים דהיינו כסף ושטר אבל אי בשטר גרידא איירי אין זה סברא כנ"ל עכ"ל ואני אומר אם היתה קושית רש"י ז"ל נערה המאורסה דבסקילה היכי משכתת לה כמו שהבנת מדבריו ודאי הקשית לשאול דמשכחת נה בשקדשה בשטר דה"נ אמרי' בפ"ק דקדושין (ט':) לרבי יוחנן דמפיק קדושי ביאה מבעולת בעל דמקשי' ליה כעורה זו ששנה רבי ובעלה מלמד שניקנית בביאה אי מהתם ה"א עד דקדיש והדר בעיל ומקשי' א"כ נערה המאורשה דבסקילה היכי משכחת לה וכו' ומסקנא דשמעת' משכחת לה כגון שקדשה בשטר אלמא שפיר איכא לאוקומי נקרא בקנין אחד לבד שלא כסברתך. גם מהשאתה אומר שאין סברא לומר דקרא איירי בשטר בקנין אחד משלשה קניינים דהיינו כסף שטר וביאה והלא לפי דבריהם אין שלשה קניינים מן התורה כי אם שנים דקדושי כסף דרבנן וא"כ נערה המאורסה דלא אפשר בקידושי ביאה דהויא ליה בעולה על כרחיך בשטר היא שאין קנין אחר מן התורה אבל קושית רש"י ז"ל אינה נערה המאורסה דבסקילה היכי משכחת' לה אבל הקושיא היא היאך נערה המאורסה נסקלת בקדושי כסף אם הם דרבנן וא"ת מנא ליה לרש"י ז"ל שנסקלת בקדושי כסף מבואר הוא מסוגיא שהבאתי מפ"ק דקדושין דאמרינן דאי מובעלה ה"א עד דקדיש והדר בעיל קמ"ל ועל זה מקשי' א"כ נערה המאורסה דבסקילה היכי משכחת לה כלומר היכי מצית אמרת דאי מובעלה ה"א עד דקדיש והדר בעיל והא ליכא למטעי בהא דא"כ נערה המאורסה דבסקילה היכי משכחת לה אי דקדיש ובעיל בעולה היא אי דקדיש ולא בעיל לאו כלו' הוא ומסקי' דמשכחת לה בשקדשה בשטר כלומר דה"א עד דקדיש והד' בעיל בקדושי כס' ונערה המאורסה משכחת לה בשקדשה בשטר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס אבל השתא דאית לן קדושי ביאה מבעולת בעל ליכא למימר דכי יקח עד דקדיש והדר בעיל דהא בביאה סגי ונערה המאורסה משכחת לה אף בקדושי כסף הנה מבואר למבין מסוגיא זו דנערה המאורסה נסקלת בקדושי כסף ועל זה הוכיח רש"י שהם דאורייתא דאי דרבנן לא היתה לסקלת בקדושי כסף וכן לשון רש"י בכתובות מנערה המאורסה שסוקלין על ידן ורצה לומר על ידי קדושי כסף ומה שהבנת מלשון רש"י היאך סוקלין על ידה אינו מדוקדק שלשון סוקלין על ידה אינו נופל אלא כשהיא אינו נסקלת כגון שהיא בת תשע שנים ויום אחד ועדיין היא קטנה אלא שסוקלין על ידה הנואף ואם כפירושך היה לו לומר היאך סוקלין אותה וזה מבואר. אשר אמרת שהיה לי לשלם את נדרי בלי אחור להשיב על הספר כי דברים יגעים נער קטן יכתבם אשיבך אתה יושב אוהלים ומלאכתך נעשית ע"י אחרים ואין מחריד ומטריד ואני דרך ארץ על צוארי מצורף כי זה קרוב לה' חדשים קמו אנשים בני בליעל מקרבנו והעלילו הרב הגדול רבינו נסים נ"ר וששה נכבדים מן הקהל ובתוכם החכם דון חסדאי נ"ר ואני ואחי י"א ומסרו אותנו למלכות ועדין אנחנו נתונין בערבון על לא חמס ישיב להם גמול ה' כמעשה ידיהם ומן אז לא מצאתי ידי ורגלי בבית המדרש ולא יכולתי להשיב על ספרך כי אם מה שכבר כתבתי קודם המועד כמו עשרה עלין על הלכה ראשונה של קמא והלכתא כי שדית בור בינייהו (ה':) ולא רציתי להציג לפניך המעט ההוא ולא השיבותי לך הספ' אם יגמור השם עלי דעתי להשיב על רבו שהוא ככלו זולתי בדברים הפשוטים למתחילי הלמוד וגם עליהם יש להקשות פשיטא ומאי קמ"ל וידעתי אינך צריך אותו כי הוא מועתק מחדש אבל אם ע"כ פנים תרצה אותו הודיעני ואשיבנו אליך ישיב לך אלהיך ששון ישעו ורוח נדיבתו אחריתך ישגא ובתורתו תהגה תשגא תמיד באהבתו כנפש הכותב בפרשת אהבתי את אדני דורש שלום תורתך אני הוא המדבר יצחק ב"ר ששת זלה"ה: