עוד כתבת יש לדקדק על חמותו שהיא מט"ו נשים פירש רש"י ז"ל (בריש יבמות) חמותו שמת בעלה ואח"כ נשאת לאחיו ומת בלא בנים וצריך להבין למה לא פירש בענין אחר כגון נשא ראובן לאה וילדה בת ואותה בת נשאת לשמעון ומתה הבת דאם לא כן לא היתה האם בת יבום ומת ראובן ונפלה חמותו לפני שמעון ולא היה צריך לפרש בתרי גברי שמתו כמו שמפרש ז"ל ואני אומר אין כאן דקדוק דבפלוגתא לא קא מיירי ובהאי גונא הוה ליה חמות לאחר מיתה דפליגי בה ר' ישמעאל ור' עקיבא בפרק אלו הן הנשרפין (ע"ו:) ולר' עקיבא לית בה אלא אסורא ולדידיה גר מותר בה דכיון דקליש אסורא לא גזרו ביה רבנן בגר כדאיתא בפרק נושאין על האנוסה (יבמות צ"ח:) ולרבי עקיבא חמות לאחר מיתה אינה פוטרת צרתה דהא כולהו מאחות אשה ילפינן כדאיתא בגמרא (ג:) הא לא דמיא לה דאחות אשה בכרת וחמות לאחר מיתה אסורא ועוד דבגמרא (ב:) אמרינן דחמותו דמתני' בשרפה כדמקשי בגמ' חמותו דבשרפה ליתנייה ברישא ואם כפירוש ההוא לא הויא חמותו דמתניתן בשרפה אלא לרבי ישמעאל אבל לא לר' עקיבא ועוד דאפילו לרבי ישמעאל דחמות לאחר מיתה בשרפה אין זה עקר חמותו דקרא דמשמע בחיי אשתו אלא דנפקא ליה לרבי ישמעאל מדכתיב אתהן דמשמע ליה אחת מהן שכן בלשון יוני קורין לאחת הן כלומר אפילו אין בחיים כי אם אחת דהיינו חמותו ואשתו מתה ומשום הכי פירש רש"י ז"ל כמו שפירש והנני יוסיף להפליא עליך במה שכתבת ולא היה צריך לפרש בתרי גברי שמתו ומה לי תרי גברי שמתו או חד גברא וחדא אתתא הרי לפירוש ההוא צריך מיתת תרי ולא עוד אלא דלפירוש ההוא ע"כ צריך מיתת תרי ולפירוש רש"י ז"ל די במיתת חד והראשון הוא במיתה או בגרושין ועוד שרש"י ז"ל כתב בפירושו וכן באם חמותו ואם חמיו ולפירוש ההוא באם חמותו ואם חמיו לפחות צריך מיתת תלתא ואם כן אין כאן קושי' על רש"י ז"ל ובר מן דין האמת מה שתרצתי למעלה. וכיון דנקיטנא רשותא למען לא יראו פני כבודך ריקם אשאלך והודיעני דתורה היא וללמוד אני צריך בהא דגרסינן בפרק הגוזל קמא (בבא קמא קו.) אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי ונשבע ובאו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם איתיביה רב אחא בר מניומי לרב נחמן היכן פקדוני אמר לו אבד משביעני ואמר אמן וכו' ומשני אידי ואידי בבית דין ולא קשיא כאן בקפץ כאן בשלא קפץ והשתא קשיא לי אי רישא קפץ מאי איריא דנקט רישא טענת אבד אפילו בטענת גנב לא משלם כפל ובשלמא אי תרווייהו בבית דין ובדלא קפץ אתי שפיר כמו שכתב רש"י ז"ל גבי משלם את הקרן דרישא וכפל לא דאין כפל אלא בטוען טענת גנב אבל לפום מאי דמשני השתא רישא בקפץ קשיא מאי איריא דנקט טענת אבד וליכא למימר דרבותא אשמעינן דאפי' בטענת אבד משלם הקרן דהא בקרן ליכא רבותא בטענת אבד טפי מטענת גנב והוה ליה למנקט רישא וסיפא בטענת גנב לאשמועינן דכיון דקפץ לא משלם אלא קרן הורני ואני אחריש. ונוזלים מתוך בארך אשתה ואשכח ריש:
תשובות הריב״ש · חלק שע״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
