תשובות הריב״ש · חלק שמ״ז סימן ג׳

תשובה נראה לי ברור דבין לרש"י ז"ל והר"ן המסייעו בין לתוספות כיון שיוצאין בסוכה שאולה כל שכן שיוצאין בשל שותפין דהא של שותפין עדיף משאולה כלה לפי שקצתה שלו לגמרי והנשאר הוא שאול אצלו שהרי לדעתכן נשתתפו שכל אחד מהן ישתמש בה ועוד דשותף לא מצי אסר לחברו בו דקיי"ל (נדרים מו:) כרבי אליעזר בן יעקב ומשאיל מצי אסר דקונמות מפקיעין מידי שעבוד כדאמרינן בערכין פ' האומר משקלי עלי (ערכין כא.) גבי משכיר ואי אפשר בשום פנים לומר שבשאולה יוצאין ובשל שותפין אין יוצאין דאף אם נאמר דמלך אימעיטו כולהו כי הדר איתרבי שאולה מקרא דכל האזרח ממילא אתיא של שותפין להיתרא מקל וחומר דשאולה וקרא דלך מוקמינן ליה לגזולה בלחוד ונאמר כך ומה במקום שלא עשה שאול כשלו עשה של שותפות כשלו דהיינו גבי טלית סוכה שעשה בה שאול כשלו אינו דין שנעשה בה של שותפות כשלו ולא מצינו בשום מקום שעשה בה שאול כשלו ושל שותפות לא כדי שנשיב מקום פלוני יוכיח ואל תשיבני ממה שהשואל חייב באונסין ואין השותפין כן אלא נעשו שומרי שכר זה לזה דהתם טעמא אחרינא הוא משום דכל הנאה שלו מה שאין כן בשותפות דכל אחד משתמש בחלק חברו וגם בשואל אם אמר השאילני ואשאילך נעשו שומרי שכר זה לזה דאז הוי דומיא דשותפין כדאיתא בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא מב:) גם כונת רש"י ז"ל אין לומר שתהיה בשאולה יוצאין ושל שותפין אין יוצאין שהרי כשהוצרך לומר שאין להעמיד היתר' דכל האזרח בשל שותפין היינו משום דאי הוה מוקמינן ליה בהכי הוה אמרינן בשאולה לאסורא משום דטפי איכא למכשר של שותפין משאולה וכי הדר מוכח דקרא לא אפשר לאוקומי אלא בשאולה להתירא איך נוכל להפך הסברא ולומר דשל שותפין לאסורא דגריעא משאולה ודרך זו רחוקה מאד בתלמוד ובדברי המפרשים ז"ל ואם היתה זאת כונתו של רש"י ז"ל היה לו לבאר אלא הסברא היא לכולי עלמא דשל שותפין עדיפא משאולה לכך הוצרך רש"י ז"ל לומר דהיתרא דכל האזרח לא אפשר לאוקומיה בשל שותפות ושתהיה שאולה אסורה דאי שאולה אסורה לא היה אפשר להתיר של שותפות של כל ישראל דאיך יתיר לכל אחד סוכה זו משום חלקו המגיעו ואינו שוה פרוטה אלא ודאי להתיר שאולה אתא וכיון דשאולה כשרה הוא הדין שותפו' של כל ישראל אע"ג דלא מטי פרוטה לכל חד וחד דלא גרע משאולה וכל שכן של שותפין דמטי פרוטה דעדיף משאולה שהרי יש לו בה ממון חשוב שהוא שלו לגמרי וקרא דכל האזרח דמשמע מיניה שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת איכא לאוקומיה אי בשאולה אי בשותפות של כל ישראל שקנו ממעות צרכי צבור דכיון שאין לכל אחד בה שוה פרוטה הרי היא כשאולה זה נראה בכונת רש"י ז"ל והתוספות אמרו שלא היה צריך רש"י ז"ל דאפי' אי הוה מצינא לאוקומי היתרא דכל האזרח בשותפות דמטי פרוטה לכל חד וחד דעדיף משאולה אפילו הכי הוה מרבינן נמי להיתרא שאולה דאי שאולה פסולה לא הוה אפשר להכשיר של שותפין דהא כיון דמוקמינן קרא דלך בין בשאולה בין בגזולה דבעינן שתהא שנו ממש אם כן אף בשותפות היתה פסולה דכל שקצתה אינה שלו לא קרינן ביה לך כדאמרינן גבי חלה ואינך וליכא למימר דלהכי אתא קרא דכל האזרח למימר דלא ממעטינן מלך אלא כשכלה אינה שלו אבל של שותפות כשרה ולעולם שאולה פסולה דהא אפילו גבי אתרוג דלית לן מעוטא כלל לשותפות אדרבה פשעיה דקרא משמע להכשיר של שותפות דהא כתיב לכם ואפילו הכי פסלינן של שותפות דכיון דשאול פסול מדכתיב לכם משלכם אמרינן דכלו בעינן שיהיה שלו ולא סגי בקצתו דהא אתרוג אמר רחמנא ולא חצי אתרוג ודחקינן דהא דאמר קרא לכם משום ולקחתם הכא נמי אי שאולה פסולה לא הוה מכשיר קרא של שותפות דהוה ליה חצי סוכה ומפסלה משום החצי הפסול אלא ודאי כיון דשל שותפות כשרה גם שאולה כשרה דלא ממעיט מקרא דלך אלא גזולה בין כלה בין מקצתה זאת היא כונת התוספות ואם לא נתבארה בדבריהם כל הצורך ובא הר"ן ז"ל וסייע לרש"י ז"ל דהוה אפשר לאוקומי היתרא דכל האזרח בשל שותפות ואכתי הוה אסרינן שאולה מלך דומיא דאמרינן גבי טלית ואני אומר אין מטלית קושיא על התוספות דהתם רחמנא אמר שלא ישתמש אדם בטלית שהיא שלו אלא בהטיל בה ציצית ואפשר שיחייבהו בשל שותפות כיון שקצתה שלו שהרי הוא משתמש בשלו בלא ציצית ויפטרהו בטלית שאולה שאין לו בה כלום אבל בסוכה אי אפשר לומר כן דכיון שחייבה אותו תורה לישב בסוכה שתהיה שלו איך נאמר שתפטרהו בחציה שלו ואין כאן אלא חצי סוכה כשרה ואנן סוכה שלמה בעינן וכן נמי באתרוג ואמנם לולי שהסברא מכרעת דטפי עדיפא של שותפין משאולה כמו שבארתי למעלה היה אפשר לפרש כוונת התוס' כדברי האחרים ולומר דכונתם היא דלך משמע תרי מיעוטי שאולה וגזולה לפי שאינה שלו ושותפות לפי שאינה כלה שלו מדלא כתיב לכם וכתב לך והדר כתב כל האזרח לרבויי שאולה ואכתי מקיימינן תרי מעוטי דלך חד לגזולה שאינה שלו ומדלא כתיב לכם ממעטינן שותפות אבל אי הוה מרבינן שותפות מכל האזרח וממעטינן שאולה וגזולה מלך אכתי תקשי אמאי כתב לך וה"ל למכתב לכם ומרבינן מיניה שותפות ולישתוק מכל האזרח דהא לא הוה צריכין ליה כלל הלכך רבוייה דכל האזרח ע"כ להיתר שאולה אתא ונשארו גזולה ושותפות לפסולא מתרי מעוטי דמשתמעי מלך דכל שאפשר לקיים שני הכתובים שלא יכחישו זה את זה נקיימם אלא שהסברא מכרעת דטפי עדיפא של שותפות משאולה ואין להכשיר שאולה ולפסול של שותפות בשום פנים אף כי לדברי רש"י ז"ל מבואר פשוט שהשאולה כשרה וכ"ש של שותפות ואם כדבריהם יקשה לפרש"י ז"ל כי אמרינן בגמ' ורבנן האי לך מאי דרשי ביה מיבעי ליה למעוטי גזולה הוה להו למימר למעוטי של שותפות וכ"ש גזולה אלא משמע דגזולה דוקא הוא דפסולה אבל של שותפות כשרה מק"ו דשאולה אבל זהלא יקשה לתוספות ז"ל אף אם תהיה כוונתם דשל שותפות פסולה דלא בעינן רבנן מאי דרשי ביה מההוא מיעוטא דמשמע מיניה שתהא שלו ושותפות מדלא כתיב לכם איפסלה זהו מה שעלה בידי בזה וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה: