תשובות הריב״ש · חלק שכ״ד סימן ד׳

אבל בענין החשבון אשר אתם מבקשים ממנו דעו שבדין תורתנו אין האפטרופס חייב ליתן חשבון אלא נותן ליתומים הנשאר בידו מנכסיהם ונשבע בנקיטת חפץ שלא גזלם כלום כדגרסינן בפרק הנזקין (גיטין נ"ב.) וצריך לחשב עמהם באחרונה דברי רבי רשב"ג אומר אינו צריך ופסק הרב אלפסי ז"ל בשם גאון כרשב"ג דהלכה כרבי מחברו ולא מאביו וכן דעת הרמב"ם ז"ל (שם פי"א הל' ה') וכתוב בעטור דדוקא באחרונה הוא שאין מחשבין עמהם אבל לכתחלה צריכין ב"ד לחשב עמהם ולכתוב חשבון המטלטלין והקרקעות וכל דבר שיתנו בידם. גם הראב"ד ז"ל כתב שכותבין מזה שני שטרות האחד לאפטרופא ואחד לקרובים אות באות והוא הנקרא שטר שמוש ע"כ . ולזה מאחר שכתבו ב"ד שטר שמוש ממה שהפקידו בידו והוא הנקרא אינוט"ארי אף אם באחרונה אין מחשבין עמהם הרי יראו הב"ד לפי השטר ההוא אם מחזיר להם את שלהם ואם ב"ד ימצאו ברשותו בעין מאותן מטלטלים הרי הן בחזקת היתומים וכן אם יחסר מן הנכסים כל כך שאי אפשר שהוציא אותן בצרכי היתומים ויראה לב"ד בברור שהוא גזלם אין ספק שהב"ד מונעין אותו ומוציאין ממנו כדרך שאמר איוב (כ"ט י"ז) ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף ועל כיוצא בזה אמרו (ב"ב קל"א.) אין לדיין אלא מה שעיניו רואות אמנם אע"פ שאין האפטרופא צריך לתת חשבון בדין תורתנו בין מינוהו ב"ד בין מינוהו אבי היתומים מ"מ שמעון זה שנתמנה בערכאות של עובדי כוכבים ובדיניהם ונתחייב לתת חשבון ליתומים כי כן דרכם מחקיהם ומנימוסיהם שהאפטרופא מתחייב לשופט הממנה אותו לתת חשבון שלם מכל הנכסים לזה ראו שטר האפטרופסות ואיך נשתעבד לשופט הממנה אותו וכפי השעבוד ההוא תדינו לו אם לחייבו חשבון אם לפטרו ממנו בהשבת הנכסים ובשבועה חמורה: