תשובות הריב״ש חלק ש״ט סימן ב׳

אלהים עמך גבור החיל הה"ר וידאל אפרים נר"ו ויענה את שלומך ויאריך את ימיך הן אודיע לכבודך כי בהגיע אני כתבך הראשון קודם הפסח קבצתי בבהכ"נ ברורי העברות של העיר הזאת והראיתי להם כתבך ובקשתי מהם להביא לפניהם הסופר ההוא וכן עשו ושם בפומבי גערנו בו וצוינו עליו לבל ישחוט בעיר הזאת לא לעצמו ולא לאחרים אחרי שכבר יצאה טרפה במיורקה מתחת ידו ונפסל שם ולא ראינו לקפח פרנסתו ולירד עמו עד לחייו לבל יכתוב ספרים אך איימנו עניו להיות זהיר במלאכתו שמלאכתו מלאכת שמים ושאם לא כי חמלנו עליו עתה היה מן הראוי לצוות עליו לבל יכתוב מהם אבל אם ימצא בו עון מכאן ואילך שנייסרהו ונפסלהו והוא קבל את דברינו ותמיד היה הולך אחרי לספר בגנות בדברי הבליו והייתי גוער בו עד שפעם אחת אמרתי לו מדוע אתה אומר כי הרב רבי וידאל אפרים אומר זה מחמת שנאה ומה עשית לו ומה הלאיתו אמר היה שואל ממני שמכל ס"ת שאכתוב אעלה לו מס ואשיב לו אשכר שלשה פרחים אמרתי לו רשע שקר אתה מדבר עליו כי חלילה לו מעשות זאת ואנחנו מכירין אותו מנעוריו הולך תמים ופועל צדק ודיבר אמת בלבבו אז אמר א"כ למה הוא משקר עלי כשם שהוא משקר עלי כך אני משקר עליו וספרתי דבר רשעו ברבים למען יכירו בכזביו וכבא כתבך השני עם הקונדרס שכתבת עליו לנכבדים מוקדמי הקהל ישמרם צורם שלחתי הקונדרס צרור וחתום אליהם ולהיותם טרודים בעסקי הקהל וגם נתפשו ימים עברו ארבעה או חמשה ימים ולא פתחוהו לקרותו אחר כן קראוהו הם זולתי וכאשר שאלתים עליו באמת נפלאו עליך אחרי שיצא מאצלכם מה לך לרדוף אחריו בכל המקום אשר ילך וחכמינו ז"ל אמרו (סנהדרין קז:) לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת וקראו עליך את המקרא הזה אחרי מי יצא אמרתי להם תנו לי הקונדרס למען אוכל לענות עליו ועל כתבו וגם אתם כתבו אליו כטוב בעיניכם אמר אלי אחד מן המוקדמין הוא רבי יצחק כהן י"א אשר הוא זקן ונשוא פנים אוהב את חכמים ומתחמם כנגד אורן והמפקח יותר בעסקי הקהל הנה חברנו אניצחק טויל י"א תפש הכתב בידו ולא גמרנוהו לקרותו ושלחתי אליו כמה פעמים ודוחה אותי באמרו כי יחפשנו בביתו והפצרתי בו לשלוח עוד בעדו וכן עשה כמה פעמים ולא השיבו גם אני אמרתי לניצחק טויל פה אל פה ואמר כי הוא ישלחנו אלי ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה ואם שלחתי בעדו עוד פעמים רבות ולא ידעתי אז על מה עשה ככה עד עתה כבא כתבך השלישי הראיתיו ופרסמתיו לגדולי הקהל וגם לנכבד הישיש אביו דון עמרם טויל י"א נודע הדבר וחרה לו מאד והמוקדמין בראותם כתב הנכבדים נאמני קהלכם נתוכחו עמו מאד מדוע עשה כזאת וגם שישיב הקונדרס למען ישלחוהו לנכבדים הנאמנים כאשר בקשו ולא אבה אבל שיתן אותו לסופר הקהל יטפיסהו וישיב אליו הקונדרס בעצמו וחבריו להיותם אנשי שלום בורחים מריב ומצה אמרו טוב הדבר וסופר הקהל הלך לביתו ומיד המו מעיו לראות השטה ההיא אשר שם הזיוף ומצא שהיה כתוב בה מתחלה ומשמרות עצמן מכל דופי ואין צוחה ושמצה ונגרדו ש' מ' ממלת ומשמרות ובמקומן נכתב פ' ק' והמלה היא עתה ומפקרות וגם נגרדה מ' ממלת מכל ונכתבה ל' במקומה והמלה היא עתה לכל ועדיין רשומה של מ' נכר וכן נגרדה מלת ואין זולתי הוא"ו ונכתב עתה ושם ועדיין רשום כרעיה דנו"ן נכר והסופר כשראה זה להיותו מקנא לשם יתעלה ולאמת הראה הדבר לניצחק טויל בעצמו ונפלו פניו ואמר כי ראוי שיחתכו יד הרשע ההוא ושהוא ירדוף אחריו ושטוב בעיניו שישלחו לנאמנים יצ"ו הקונדרס בעצמו והסופר בלילה ההוא הניח הקונדרס ביד אניצחק טויל והלך בשמחה ואבוקה בידו לכל גדולי הקהל להגיד זה וניצחק טויל אומר בפיו כי הוא ירדוף המזייף ההוא עד חרמה איני יודע אם אמר בשפתיו ומבטל בלבו ועדין הקונדרס בידו ואודיעך כי בן בני ז"ל שלום לו זה לי שנה וחצי הביאותיו מברצלונה פה ולנסי"ה הנה הוא בשנת השמנה התחיל ללמוד בזה הקיץ משניות מברכות תענית ומגלה ראש השנה ויומא והיה אומר על כה כל מה שהיה לומד מהן ויש לו לב להשכיל תהלות לאל ועתה מתחיל ללמוד סוגיא והוא משלש ימות החול שליש בתלמוד שליש במקרא ושליש בפרשה. מה שנשאלתי מן הותיק אנדורן אשתרוק י"א ובקשת ממני שלא להשיב לשאלתו גם עלה ג"כ בדעתי לבלתי השיב לו אם לא בהיותי נשאל משתי הכתות יחד או מן היושבים על המשפט. אשר הודעתני בכתבך השני כי לא נתקבלה תשובתי בענין הרבית איני חושש כי הם רשאין ולא אני אכן אין האמת נעדרת מפני שלא תקובל ממי שאמרה:

תשובות הריב״ש · חלק ש״ט סימן ב׳

על התשובה הזאת