ואני אומר הא דמשמע לתלמודא דהאי ערבון דאיירי ביה רבי יוסי ורבי יהודה לאו בערבון הנתן סתם בתורת פרעון היינו משום דאי הכי לא הוה ליה לרשב"ג למימר אלא בד"א בזמן שאמר לו ערבוני יקן אבל לא אמר ערבוני יקן קנה ומחזיר את השאר וכו' אבל מדקאמר אבל מכר לו שדה באלף זוז ונתן לו חמש מאות זוז קנה וכו' משמע דעד השתא לא איירי תנאי קמאי בהאי גונא זה נראה לומר לפרש"י ז"ל. עוד יש לנו בה פירוש אחר דלא משמע דלרשב"ג באמר ערבוני יקן לא יקנה אלא כנגד מעותיו בנותן בתורת פרעון ובסתמא יקנה הכל דאדרבה כשפי' ראוי לקנות יותר שלא כדברי רש"י ז"ל אלא ה"פ דמילתיה דרשב"ג דמשום דאיירי תנאי קמאי בנותן ערבון בתורת קנס ולא פירש בתורת קנין ואפילו הכי ס"ל דקנה כנגד מעותיו אמר להו רשב"ג במה דברים אמורים בשאמר ערבוני יקן כלומר משום הכי קנה כנגד מעותיו אבל לא אמר ערבוני יקן לא קנה כלל כיון שלא נתן אלא בתורת קנס ובהא פליג רשב"ג אתנאי קמאי ומאי דקתני בברייתא אבל מכר לו שדה וכו' לאו ממילתיה דרשב"ג הוא אלא סיומא דברייתא הוא ודברי הכל הוא והיינו דמקשי מינה תלמודא לרב כך כתובה אצלי בלקוטי זה לי י"ב שנה:
תשובות הריב״ש · חלק רע״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.