תשובות הריב״ש · חלק רס״ו סימן י״ג

ואם יאמר אומר לא יהא אלא קול בעלמא הרי שנינו בפ' המגרש (גיטין פ"ח:) יצא שמה בעיר מקודשת ואע"פ שנמצא אח"כ שאין הקול אמת הא איכא פלוגתא בגמ' (שם פ"ט.) אי מבטלין קלא אי לא מבטלין ולפום הנהו עובדי דמייתי התם בגמרא משמע דסוגיין כמאן דאמר לא מבטלין אלא היכא דאיכא אמתלא בשעת הקול וא"כ צריכה גט ממאשטרי דוראן הנזכר ואע"פ שנתקדשה אח"כ קדושי תורה מדון שלמיאש אעפ"כ צריכה גט מן הראשון שקדושיו בקול כדאמרינן התם שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קדושי תורה מהו שלח להו תצא והעמידו דבר על בוריו והודיעוני ובעינן מאי היא אילימא דאי מגליא מילתא דקדושי קמא לאו קדושי מעליא נינהו מבטלין קלא והא נהרדעא אתריה דשמואל הוא ובנהרדעא לא מבטלי קלא אלא דאי מגליא וכו' וכיון דלא מבטלי קלא אע"פ שקדשה שני קדושי תורה צריכה גט מראשון אלא שמגרש ראשון ונושא שני ואין מגרש שני ונושא ראשון כדאיתא התם. הא ליתא דהא טכסיסי דקלא דחיישינן ליה מפרשינן ליה בגמ' בתרי גווני דאמרינן התם אמר רבא לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה ואומרות פלונית מתקדשת היום ודלמא לא איתקדשה אלא אימא פלונית נתקדשה היום. ותו אמרינן התם אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני והלכו להם למדינת הים. וכתב הרשב"א ז"ל שצריך שיהו שנים שהאחד אומר ששמע מפלוני ופלוני מפלוני והשני אומר ג"כ ששמע מאחר ואחר מאחר עד שמגיעין לעידי הקדושין דהשתא איכא תרי דמסהדי מפי תרי אחריני והלכו להם למדינת הים ואשמעינן רבותא דאע"ג דכל חד משום חד בלחוד קא מסהיד וליכא תרי דמסהדי מפום תרין ביחד כדבר ברור חשבינן ליה אבל אי ליכא אלא חד דשמע מפי חד לא דא"כ אין מגיעין לעולם לדבר ברור דלעולם ליכא אלא עד א' ולא הכשירו בקול זה אלא עד מפי עד אבל לא עד אחד והרמב"ם ז"ל כתב דבעד אחד מפי עד סגי כל שיאמר ששמע מפלוני ופלוני שנתקדשה בפניהם והלכו להם למדינת הים. אלו הם הדרכים שהם קול בקדושין וחוששין לו ובכאן לא היה דבר מהם שהדרך הראשון מנרות דולקות ומטות מוצעות לא היו כאן והדרך השני ג"כ לא היה מי שהוציא קול קודם קדושי דון שלמיא"ש שיאמר ששמע מפלוני ופלוני עד שמגיעים ששמעו מן השנים שנתקדשה בפניהם ואפי' אם היה זה לא הוחזק הקול ההוא בב"ד ואין חוששין לו דאמרינן התם אמר רב אסי כל קלא דלא אתחזק בבי דינא לאו קלא הוא. וכ"ת הרי העידו שני עדים על הקדושין בב"ד והא איכא קלא דאתחזק בבי דינא ולא מבטלין ליה אע"פ שנמצא שקר למאן דאית ליה דלא מבטלינן קלא. זה ג"כ אינו דלא איתחזק בבי דינא אלא בתר קדושי אנשלמיא"ש ואנן קיי"ל כרב הונא דאמר דאפי' קלא דבתר ארוסין לא חיישינן ליה. ועוד שהרי בשעה שהעידו בב"ד היה כאן אמתלא שהרי מתוך דבריהם נתברר בטול הקדושין אם מחמת הכמנת עדים אם מחמת הכחשתם אם מחמת חזרת העד בתוך כדי דבור וכל שיש שם אמתלא אין חוששין לקול אלא לעדות ברור א"צ לומר שמבטלין אותו כשנמצא שהוא שקר ועוד שאפי' בקול גמור דאיתחזק בבי דינא וקודם ארוסין פסק ר"מ מרוטבורג ז"ל דמבטלין קלא דהא בסורא אתריה דרב מבטלי קלא ונהרדעא אתריה דשמואל לא מבטלי קלא ואנן קיי"ל כרב באסורי ועוד דאסורא דרבנן הוא וחומרא בעלמא אפי' כשלא העמידו דבר על בוריו לחוש לקול ושלא נעמיד אותה בחזקתה שהיתה בחזקת פנויה וא"כ כשהעמידו דבר על בוריו אי מבטלינן ליה או לא אזלינן לקולא למפסק כמאן דאמר מבטלינן קלא והנהו עובדי דגמרא איתמר אפילו לאתרי דלא מבטלי קלא :