תשובה נראה שהדין הוא כמו שאמרת דבארוסין בלא סעודה ליכא שמחה כדאיתא ביבמות פרק החולץ (יבמות מ"ג:) ואפילו יעשו רקודין ומחולות אין זו שמחה האסורה במועד אלא השמחה האסורה היא כשהחתן שמח עם אשתו ובנשואין אפילו בלא סעודה איכא שמחה כשנושא אותה ונכנס לחופה וכן בארוסין עם סעודה כשאוכל הארוס בבית חמיו ושמח עם ארוסתו בשעת סעודה אבל בלא סעודה אלא לארס לבד ליכא שמחה וכן נמי אפי' אם הארוס עושה סעודה עם רעיו כל שאינה בבית ארוסתו לא מימעיט מושמחת בחגך ולא באשתך וכן לסעוד החתן בבית חמיו שלא בשעת ארוסין נמי שרי דלא אסור אלא בשעת ארוסין רוצה לומר הארוסין בסעודה דאע"ג דהתירו קנין הארוסין משום שמא יקדמנו אחר ברחמים והוי כדבר האבד לגביה לא התירו בסעודה ולערב שמחת ארוסין בשמחת הרגל או שישכח לגמרי שמחת הרגל והיינו נמי דהתירו נשואין בערב הרגל ואע"פ שהוא שמח עמה כל ימי הרגל דלא אסרו אלא ביום הנשואין דעיקר שמחה חד יומא כדאיתא בפ"ק דמוע"ק ובודאי כמו שכתב רבינו האי ז"ל כך נראה דאין נקראת סעודת ארוסין אלא באכילת הארוס בבית הארוסה דמתניתין דבפרק אלו עוברין דקתני בה ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת ארוסין בבית חמיו וכו' וכן ברייתא דתניא בגמרא לאכול סעודת ארוסין בבית חמיו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד ומוקמינן להו בגמרא חדא בסעודה ראשונה דהיינו בשעת ארוסין וחדא בסעודה שניה דהיינו בשעה ששולח סבלונות בתרווייהו קתני בהו בבית חמיו וכי היכי דאמרי' גבי חופה במס' סוכה פרק הישן (סוכה כ"ה:) אין שמחה אלא בחופה הכי נמי אית לן למימר גבי שמחת סעודת ארוסין דאין שמחה אלא בבית הארוסין דהיינו בבית אבי הארוסה שהארוס והארוסה שם ובפירוש כתב כן גם הר"י בן גיאת ז"ל בהלכותיו דאין סעודת ארוסין אסורה אלא שלא יסעוד הארוס בבית הארוסה. ומ"מ ראוי להחזיק טובה למוקדמין שדקדקו להחמיר בדבר אם זאת היתה כונתם עם היות שהפריזו על מדותיהם :
תשובות הריב״ש · חלק ר״ס סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
