תשובות הריב״ש · חלק ר״ס סימן א׳

עוד שאלת ראובן בא מעירו לארס אשה במקומינו בחולו של מועד ואחוזת מרעהו הבאים אתו עשו רקוד ומחולות בשכונה יום אחד לפני הארוסין לכבודן ולכבוד הרגל ולמחר כשבא לקדש את הנערה עשו לו צווי המוקדמין שלא יארס כיון שכבר עשה שמחה באותו רקוד ואסור לערב שמחה בשמחת הרגל ואמרת אתה שהשמחה אינה נאמרת אלא על הסעודה והרקוד והמחולות לכבוד הרגל עשו שהרי עדיין לא היו שם ארוסין אותו היום. ועוד שהאסור הוא לפי שאין מערבין שמחה אחרת בשמחת הרגל כדיליף לה התם בפ"ק דמו"ק (ח':) מקראי ואין שמחה אלא בבשר. ועוד כי מצאת בשם רבינו האי גאון ז"ל כי סעודת ארוסין האסורה במועד היא אותה שעושה אבי הארוסה לארוס והיא הנקראת סעודת ארוסין וכדתנן (פסחים מ"ט.) לאכול סעודת ארוסין בבית חמיו ותניא (שם) סעודת ארוסין רשות דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר מצוה ונקראת נמי סעודת חתן כדתנן (ב"ב קמ"ו.) השולח סבלונות לבית חמיו ושלח שם מאה מנה ואכל שם סעודת חתן אפילו בדינר וכו' אבל סעודה שעושה ארוס לאבי הארוסה אינה נקראת סעודת חתן ע"כ. ולזה אין למנוע הארוסין בשביל המחולות וגם לא לעשות החתן סעודה לרעיו וקרוביו והמוקדמין מנעום מלאכול עם החתן בבית אחד אפילו לאכול משלהם אלא שיאכלו מפוזרין כל אחד בביתו: