אבל הטענה שטענה האלמנה מן הגוביינא שעשה דון יצחק וחבריו הדיינין לאשת יעקב מן הבתים זו ודאי טענה חזקה היא ונראה ברור שאבד דון יצחק את זכותו בשהסכים בגוביינא ההיא דהא עשאה אחר סימן לאחר והעורר חתום עליה בעד אמרו בירושלמי (כתובות פי"ג ה"ו) שאבד את זכותו והביאו הרב אלפסי ז"ל בהל' והסכימו בו כל המפרשים ז"ל וכל שכן הדיין המגבה גופה של קרקע ושהסכים עם חבריו להוריד האלמנה בבתים ההם הורדה גמורה ואיניש לא ימחי בידה ולא ביד באי כחה מיומא דנן ולעלם כמו"ש בשטר הגוביינא שאבד את זכותו ואין מעשה ב"ד דבורא בעלמא דנימא עביד איניש דמקרי ואמר אלא מעשה רבה הוא ואעפ"י שלא חתמו הבית דין הם עצמם בשטר הגוביינא הרי כיון שצוו לעדים לכתוב ולחתום מעשה ב"ד זה הרי הוא כאלו חתומים הם בעצמם שהרי נעשו העדים שלוחיהם ושלוחו של אדם כמותו. ומה שטען דון יצחק שמאחר שהבתים היו כבר של האלמנה בשטר המתנה לחוד ולא היתה צריכה לגוביינא א"כ הגוביינא הרי היא כאלו אינה זו אינה טענה דמכל מקום הם מקיימין שטר המתנה ומורידים אותה בבתים וכל שכן שאבד את זכותו שאין יכול לטעון השני נוח לי והראשון קשה ממנו שהרי כבר היו שלה מכח המתנה אלא שחתמו כדי לקיימה ולאבד הם את זכותן. גם מה שטען שהדיינים לא עשו אלא שקיימו דברי השמאין אין כן דברי העדים שלא הזכירו שהשמאין עשו שום שומא בבתים אלא במטלטלין והאמת עד לעצמו שהבתים כבר היו נתונים לה בין שוות הרבה או מעט ולא היו צריכין שומ' אלא שהדיינים מעצמם בכונת מכוין קיימו לה מתנתה והורידוה בבתים לבקשתה שבקשה להם כמו"ש בפירוש בשטר הגוביינא בזה הלשון ובקשה האלמנה הנזכרת מהדיינין הנזכרים לגבות שטר כתובה ונדוניא ותוספת ומתנה לחוד ולהורידה באלו הנכסים הנזכרים הנמצאים מבעלה הנזכר ולגבות כל הבתים הממוצרים הנזכרים עם המשא הנזכר מכח שטר מתנה לחוד שלה הנזכר ע"כ. ולכן איני רואה זכות בשום צד לדון יצחק להוציא האלמנה מחזקתה כי מחמת טענת הגוביינא אבד את זכותו גם כי שאר הטענות עם היות אינן מספיקות מן הדין להעמיד הבתים ביד האלמנה כמו"ש למעלה מכ"מ יש בהם קצת אמתלא וסעד לטענות הגוביינא ואם היא בעצמה יש בה די לבדה בזולת טענה אחרת זהו מה שנ"ל בנדון זה וחתמתי שמי אני הדורש שלומכם למצותכם מזומן ובאהבתכם נאמן יצחק ב"ר ששת זלה"ה: הלא בעברי דרך גבולכם חליתי פני קצת נכבדי קהלכם על אודות הותיק רבי יהודה בן דוד י"א יחסה בצל כנפיכם דרך כבוד ועוד אני מדבר בתפלה על זה יען הוא איש הגון וראוי לכל דבר שבקדושה אם מצד עצמו אשר כל ימיו גדל בין החכמים וראה סי' יפה במשנתו אם לכבוד הרב הישיש אביו נר"ו וגם אני אחשבה לכם לצדקה ובעל הגמול ישלם שכרכם אמן:
תשובות הריב״ש · חלק רנ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
