תשובה חוץ מכבודך כל הדקדוקים ההם ללא צורך כי רש"י ז"ל פי' השאלה וה"ה לשכירות דשניהם שוים שהם קנוים לימי השאלה או לימי השכירות כמש"א ז"ל (בפ' הזהב נו:) שכירות מכירה ליומא הוא ואעפ"כ כיון שהם חוזרין בעינם לבעלים והיא ברשותם לענין כחשא ויוקרא וזולא אמרינן בתרווייהו דבכלל וכל בהמתך הם לבעלים וכן לענין אכילת תרומה ואין יתרון לשאלה על השכירות בזה אע"פ שבשאלה חייב באונסין משא"כ בשכירות דהתם טעמא אחרינא הוא משום דכל הנאה שלו והיינו דכי מוכחינן בגמ' דשכירות לא קניא מההיא דכהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה כרשיני תרומה הדרי' ואמרינן השתא דאתית להכי גזירה משום שאלה גזרה משום שכירות גזרה משום נסיוני אע"פ שלא הוכיחו בשאלה כלום אלא שהדבר פשוט להם שהשאלה והשכירות שוין ולא מצאתי פה פי' רש"י ז"ל מע"ז שאעיין בו אלא שאני משיב לפי מש"כ בשמו:
תשובות הריב״ש · חלק כ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.