תשובות הריב״ש · חלק רל״ג סימן ב׳

עוד כתבת אח"כ ואכתי קשה מנא ליה למידק בנתארמלה תרי זמני טפי מבנתגרשה וכו' אדרבה זיל לאידך גיסא דמצי למתני נתאלמנה תרי זמני ולא תני הכי משום דלא נימא חדא מנייהו נקט וקים ליה דנתגרשה תרי זמני תו לא חזיא לאינסובי אע"ג דסברא מוכחת דגרושין קילי ממיתה מיהו מלישנא דמתני' איכא למידק תרוייהו עכ"ל. וכל זה הפך האמת דאי קים ליה דנתגרשה תרי זמני תו לא חזיא לאנסובי היינו משום דבתרי זמני הויא חזקה כרבי א"כ היכי מצי למיתנא נתאלמנה תרי זמני להיתרא כיון דסבר דבתרי זמני הויא חזקה איני יודע אם דעתך לומר דבגרושין דוקא אסורה לינשא משום דמזל גורם אבל במיתה מותרת אפילו מתו כמה דלא אמרינן במיתה מזל גורם וגם זה הבל דפלוגתייהו דרבי ורשב"ג במיתה הוא דפליגי בפ' הבא על יבמתו ואדרבה יש לומר דדוקא במיתה הוא דאיכא למימר מזל גורם ואסורה לינשא משום דמן שמיא מפקי לה אבל בגרושין שהוא דבר הבא בבחירת הבעל ואין האיש מוציא אלא לרצונו לא שייך ביה מזל גורם ואפי' נתגרשה כמה פעמים מותרת כל שכן שהדבר ברור למאן דאמר מעין גורם דוקא במיתה הוא דאיכא למימר הכי ולא בגרושין והא דאמרינן ביבמות סוף פ' כיצד (כ"ו.) גרושין אמיתה ומיתה אגרושין איידי דנקט גרושין אמיתה נקט מיתה אגרושין וה"ה גרושין אגרושין וכמו"ש שם התוס' ומשמע נמי כיון דלמאן דאמר מעין גורם בגרושין מותרת הכי נמי למאן דאמר מזל גורם משום דהא לא תלי במזלא כיון דלאו מן שמיא מפקו לה דאי לא כי אמרינן בפרק הבא על יבמתו (שם) מאי בינייהו איכא בינייהו דארסה ומת אי נמי דנפל מדיקלא ומת הוה ליה למימר נמי דאיכא בינייהו גרושין אלא ודאי לכולי עלמא בגרושין מותרת דליכא לא משום מעין ולא משום מזל: