עוד כתבת זה לשונך אלא ש"מ דנאמנת לומר שהיה איש פלוני מיוחד ומלתיה דשמואל היא כשפירש אחד מהם ולא ידענו מי הוא וגם היא לא ידעה ולפיכך אינו כשר לעבוד תדע דאי איהי ידעה מי הוא למה ליה לשמואל למימר שידענו שמי שפירש היה כהן תפוק ליה דהיא עצמה נאמנת לומר פלוני כהן הוא וכמלתיה דרבי יוחנן אליבא דר' גמליאל דהלכתא כוותיה אלא ודאי משמע דאין לנו בשום צד ידיעה אמתית אלא שידענו שהוא כהן עכ"ל ועתה ראה איך אתה מבלבל הסברות שאתה מראה פנים לדבריך ממה שאתה סובר דלר"ג אליבא דר' יוחנן נאמנת לומר לכהן נבעלתי ומזה הוכחת דעל כרחין מילתיה דשמואל בדלא ידעה למי נבעלה ואין זו הוכחה של כלום להביא ראיה מסברתך עצמה שהרי אני אומר דלעולם אינה נאמנת לומר דלכהן גמור נבעלתי דאין לה חזקה בזה אבל נאמנת לומר למיוחס נבעלתי ולא לפסול בין ליוחסין בין לתרומה דהא אית לה חזקת כשרות ומלתיה דשמואל בין בידעה בין בלא ידעה היא שאין ידיעתה מעלה ומורידה בזה לומר לכהן גמור נבעלתי וכ"ש לאיש מיוחד:
תשובות הריב״ש · חלק רל״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.