תשובות הריב״ש · חלק רכ״ט סימן ד׳

הראשונה דאם כן לא פליגי ר"ג ורבי יהושע אלא ליוחסין אבל לעבוד עבודה דברי הכל פסול ואם כן הוה ליה למתני בד"א ליוחסין אבל לעבוד עבודה לא ע"כ. וזאת אינה קושיא דאי הוה תני הכי הוה משמע דאף בולד פליגי ביוחסין ודלא כרבי אלעזר וכבר כתבתי דאף לתרוצו של רבי יוחנן לא בעי תנא דברייתא לשוויה נפשיה בפלוגתא דרבי אלעזר ור' יוחנן ונקע לישנא דאפשר לפרושי הכי והכי ועוד דכי אמרינן שמשתקין אותו מדין כהונה לאו לעבודה בלחוד ובזכר קאמרינן כמו שבנית על זה היסוד כל דבריך אלא בין לעבוד עבודה בזכר בין שלא לאכול בתרומה בין זכר בין נקבה ורש"י ז"ל כתב בפירוש שתוקי מדין כהונה שלא יעבוד עבודה ולא יאכל בתרומה ע"כ ולגבי תרומה זכר ונקבה שוין דבשביל שהוא זכר לא יפסיד ואם כן על כרחיה הוי ליה למימר דין כהונה דמשמע בין עבודה בין תרומה ובגופה כי היכי דפליגי ר"ג ורבי יהושע ביוחסין פליגי נמי בתרומה אש בת כהן היא דלרבי יהושע נפסלה מן התרומה דמחזקינן לה בנבעלה לפסול לה ולר"ג לא נפסלה ואם כן לא פסיקא ליה למתני בד"א ליוחסין אבל בדין כהונה לא ותנא בד"א בעדות אשה וכו' ופירושה הכי לתירוצא דרבי יוחנן בד"א דפליגי בין ביוחסין בין בתרומה דהוי דין כהונה בעדות אשה בגופה משום דלר"ג נאמנת לומר שלא נבעלה לפסול לה ובזה די להכשיר גופה לתרומה אבל בעדות אשה בבתה הולד שתוקי מדין כהונה ואע"ג דפליגי בה נמי לענין יוחסין משום דאע"ג דהיא נאמנת אפי' בבתה להכשירה ליוחסין שלא נבעלה לפסול אלא לכהן דהיינו מיוחס כדפרש"י ז"ל לא נאמינה כל כך שנבעלה לכהן גמור ואפילו ידענו שנבעלה לכהן גמור לא נאמינה לומר נזה הכהן ומשתקין אותו מדין כהונה כשמואל. ועוד דלגבי יוחסין דבתה אע"ג דלית לה חזקה דידה אית לה חזקה דאמה שלא נבעלה לפסול לה אבל לגבי דין כהונה שנחשבה לבתה בבת כהן וכ"ש בכהן מיוחד בהא לית לה חזקה כלל. ובמה שכתבתי נסתלקה קושיתך הב' שהקשית דמדקאמר בד"א באשה בגופה משמע דוקא בגופה יש להכשיר לר"ג אבל לא בבתה וקשה לרבי יוחנן דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה וכ"ש שנסתלקה השלישית שהקשית היכי קאמר בבתה הולד שתוקי שהרי ולד זה זכר ולא נקבה וכבר פורש שזה אינו אלא בין זכר בין נקבה וה"ק אבל בעדות אשה בבתה אע"ג דפליגי בה ליוחסין כשהיא נקבה להשיאה לכהן לגבי דין כהונה הולד שתוקי בין זכר בין נקבה: