תשובות הריב״ש · חלק ר״ה סימן ה׳

אבל במה שזרק לה הגט בבית הכנסת תוך ד' אמותיה ולא נתנו לידה בזה יש לחוש דאע"ג דבגמרא בפ' הזורק (גיטין עח.) גבי מתני' דהיתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ובגימרא אמרינן היכי דמי קרוב לה והיכי דמי קרוב לו ואמר רב ארבע אמות שלה זהו קרוב לה ד"א שלו זהו קרוב לו ואמרינן נמי התם אליבא דרב שאם הוא תוך ד"א לה ותוך ד' אמות לו שאותו שקדם לבא במקום שהוא עומד זכה בארבע אמותיו הסמוכות לו ואם היא קדמה זכתה בארבע אמותיה וכל שהגט בתוכן אף ע"פ שהוא גם תוך ארבע אמות שלו כיון שהוא בא אחריה שם הרי היא מגורשת ואם הוא קדם אם הגט תוך ד' אמותיו אינה מגורשת ואף אם הגט גם כן תוך ד' אמותיה ואם הוא ספק מי קדם מגורשת ואינה מגורשת ורבי יוחנן אמר התם דכל שהיא יכולה לשמרו אפילו רחוק כמה והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה זהו קרוב לו שניהם יכולין לשמרו ר"ל כל אחד לבדו שניהם אינן יכולין לשמרו ר"ל כל אחד לבדו אלא ביחד זהו מחצה על מחצה שמגורשת ואינה מגורשת ובנדון זה לדעת רב כיון שזרקו לה תוך ארבע אמותיה אם אינו תוך ארבע אמותיו הרי זה גט ואם הוא תוך ארבע אמות לה וכן לו צריך לראות מי קדם דבית הכנסת הרי הוא כרשות הרבים שהרי אין לו בה יותר ממנה להניח שם כלים או הוי כחצר שאינה של שניהם דכל אדם זוכה שם בד' אמותיו כדאיתא בפ"ק דבבא מציעא (י':) וגבי גיטין נמי הכי הוא וכ"ה בירושלמי (גיטין פ"ח ה"ג) וכן כתב הר"ם ז"ל דחצר שאינה של שניהם הרי היא כרשות הרבים: