שאלת על גט שנתן ראובן ללאה אשתו והיו אותיות חסרות ויתרות והם שכתוב בו דהוי ליכי מנאי במקום דיהוי ועוד היה כתוב בו לאתראי ולאתריאהון לאבהתאי כל אחד בשני אלפין ונסתפקת אם הוא פסול בשביל זה משום דלשון דהוי לשעבר משמע. עוד נסתפקת על שלא נתן הגט לידה אלא שזרקו לה בבית הכנסת תוך ארבע אמותיה ונסתפקת אם יש לה ארבע אמות בבית הכנסת האשה בעזרה מנין. ועוד נסתפקת אם מה שאמרו (ב"מ יו"ד.) ד' אמות של אדם קונות לו בכל מקום הוא לענין מציאה לבד או אפילו בגיטין ואם בית הכנסת הוא מן המקומות שד' אמות קונות לו לאדם. עוד נסתפקת מפני שעדי חתימה הן הן עדי המסירה ואמרת שהן נונעין בעדותן. עוד מפני שלא כתבו בשטר העדות שהגט שזרק לה שהיה קרוב לה אלא כתבו שהם מעידין עדות ברורה שהגט שנתן ראובן לאשתו שהוא כשר. ועוד נסתפקת מפני שלא היה כתוב בגט מקום הלידה. עוד נסתפקת מפני שהעדים החתומין בו אחד מהן היה סופר הגט והוא מחלוקת בין הפוסקים חתם סופר ועד אם הוא כשר או פסול ובקשת ממני לכתוב לך על כל אות ואות תלי תלים של הלכות באר היטב:
תשובות הריב״ש · חלק ר״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.