תשובה דע ששורת הדין הכהן קורא ראשון אפילו יהיה הישראל גדול ממנו בחכמה וביראת חטא וזה מדאורייתא הוא דכתיב וקדשתו ודרשו חכמים ז"ל בגיטין בפרק הנזקין (גיטין נ"ט:) וקדשתו לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון אבל אם רצה הכהן לחלוק כבוד למי שגדול ממנו בחכמה שיעלה ראשון ממנו הרשות בידו מדין תורה אבל חז"ל תקנו מפני דרכי שלום כי היכי דלא ליתי לאנצויי שלא יהא רשות בידו לחלוק כבוד אף לגדול ממנו והיינו דבפרק הנזקין תנן כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום ואמרינן עלה בגמרא מנא ה"מ ואמרי' ר' חייא בר אבא אמר מהכא וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וכו' א"ל אביי הא מפני דרכי שלום דאורייתא הוא א"ל דאורייתא ומפני דרכי שלום כל התורה נמי מפני דרכי שלום הוא שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום אלא אמר אביי לכדמר דתניא שנים ממתינין זה את זה בקערה שלשה אין ממתינין והבוצע הוא פושט ידיו בקערה תחלה ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו ואמר רב עלה לא שנו אלא בסעודה אבל בבית הכנסת לא מאי טעמא דאתו לאנצויי. הנה כאן מבואר שמן התורה כהן קורא ראשון אלא שאם רצה לחלוק כבוד למי שגדול ממנו הרשות בידו לולי מפני דרכי שלום שתקנו חז"ל שלא יהא רשות בידו ומפורש שם בגמרא דדוקא בשבתות וימים טובים דאיכא רבים בבית הכנסת אבל בחול יכול לחלוק כבוד למי שגדול ממנו:
תשובות הריב״ש · חלק ר״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.