תשובות הריב״ש · חלק ר״ג סימן ד׳

ומכל מקום בנדון זה אין אנו צריכין לכל זה במתנה זו שהרי יש בה קנין סודר ואין השטר גומר ההקנאה אלא קנין הסודר ושטרא ראיה בעלמא דומיא דשטרי מכר והערכי נאמן לומר שהנותן נטל קנין דאי לאו דחזא הכי לא מרע נפשיה. ואי משום דלא כתב במנא דכשר למקניא ביה אין בכך כלום כי מה שכותבין העדים הלשון ההוא בשטר הוא לשופרא דשטרא ולהשמיענו הדינים המובנים מן הלשון ההוא במנא למעוטי פירות דכשר למעוטי אסורי הנאה למקניא למעוטי כליו של מוכר ביה למעוטי מטבע כמוזכר בפרק הזהב (בבא מציעא מ"ז:) אבל אם כתבו העדים סתם שנטל קנין ודאי די בכך ואין לחוש שטעו וקנו בדבר שאינו מועיל שהכל יודעין דבר זה לרוב רגילותו ובנדון זה אע"פ שהערכי אינו בקי בדינין אלו מ"מ כבר הזכיר שהיו שם עדי ישראל והוא נאמן על זה והעדים שהוזמנו להעיד בשטר ודאי דקדקו שנעשה כראוי. ועוד שהערכי עצמו מזכיר שהיה הקנין בכנף בגד ושנטלוהו נותני המתנה אם כן הרי זה מנא דכשר למקניא ביה שאין זה לא פירות ולא איסורי הנאה ולא מטבע ולא כליו של מוכר. גם מפני התנאי שהתנה שלא תוכל לתתם ולמכרם לאחר עד שימלאו ימיה לכ"ה שנה אין המתנה גרועה מפני זה דאיברא שאם היה מתנה הנותן שלא יקנה המקבל עד לאחר זמן לא קנה כדאסיקנא בכתובו' בפרק האשה שנפלו לה נכסים (פ"ב.) דהאומר לחברו משוך בהמה זו ולא תקנה אותה עד לאחר שלשים יום אם עומדת באגם לא קנה כל דלא אמר מעכשיו ולאחר שלשים יום דההיא שעתא הא כלתה משיכתו וכן נמי בקנין סודר הכי דינא דההיא שעתא הא הדר סודר למריה כדאיתא בנדרים פרק השותפין (נדרים מ"ח:) אבל בנדון זה אינו כן שהרי מעכשיו קונה מקבלת המתנה גוף ופירות ואם מתה יורשיה יורשין הכל מיד אלא תנאי הוא שהתנו הנותנין עם דינה בתם ומקיימה תנאה ואזלה ולאחר שתגיע לכ"ה מעכשיו קנתה לכל חפציה לתת ולמכור שהרי עבר הזמן שהתנו עליו ונתקיים התנאי זהו מה שנראה לי בזה וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה: