תשובות הריב״ש · חלק ר״ג סימן ג׳

תשובה עמדתי על ענייני השטר ועל מה שנסתפקתם בו מתוך הטענו' שכתבתם. ולעניות דעתי אין כאן בית מיחוש והשטר כשר והמתנה קיימת לדברי כל המפרשים ז"ל וזה מפני שכתוב בה שנטלו הנותנין קנין סודר על כל הדברים הנתנים בשטר המתנה. ועתה אודיעכם מחלוקת המפרשים ז"ל בענין שטרות העולות בערכאות של עובדי כוכבים שנינו בפרקא קמא דגטין (י':) כל השטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבים [אעפ"י] שחותמיהן עובדי כוכבים כשרים חוץ מגיטי נשים וכולי והקשו בגמרא קא פסיק ותני לא שנא מכר ולא שנא מתנה בשלמא מכר מדיהיב זוזי קנה ושטרא ראיה בעלמא הוא ואי לאו דיהב זוזי קמייהו לא הוו מרעי נפשייהו וכתבי ליה שטרא אלא מתנה במאי קני לה בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא ואב"א תני חוץ מכגיטי נשים ודעת הרמב"ם ז"ל כי הלשון האחרון חולק עם שמואל דלשמואל אפילו שטרי מתנה כשרים משום דינא דמלכותא דינא וללשון האחרון שטרי מתנה שאין שם כסף שיגמור הקנין אלא השטר עצמו גומר הקנין הרי הוא כגיטי נשים וצריך שטר כשר בחתימת עדי ישראל ופסק הרב ז"ל כלשון האחרון ודלא כשמואל וז"ל (בפרק כ"ז מהלכות מלוה ולוה) וכן שטרי הודאות ומתנות ופשרות ומחילות שהן בעדים שלהן אע"פ שיש בהן כל הדברים שמנינו הרי הן כחרס עד כאן. ואע"ג דקיי"ל בכוליה תלמודא דינא דמלכותא דינא וגם הרב ז"ל כ"כ (בפ"ה מהלכות גזלה ואבידה) דעת הרב ז"ל לומר שזהו במה שהוא תועלת למלך בענייני המסים שלו ומה שהוא מחוקיו אבל בדברים שבין אדם לחבירו אין לומר דינא דמלכותא דינא וזהו כוונת הלשון האחרון. אבל דעת הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל וכל האחרונים שאין לשון האחרון חולק כלל עם שמואל שהכשיר שטרי מתנה מטעם דינא דמלכותא אלא דשמואל מפרש מתני' בדאיכא הורמנא דמלכא משום הכי כשרים משום דינא דמלכותא ואפילו שטרי מתנה והאי איבעית אימא אתי לאוקמי מתניתין אפילו בדליכא הורמנותא דמלכא ותני חוץ מכגיטי נשים אבל לכ"ע היכא דאיכא הורמנותא דמלכא כגון ערכאות שלנו שהם מצד המלכות כשרים אפילו בשטרי מתנה מטעם דינא דמלכות' ולסברת הר"ם ז"ל לא קנתה דינה לא הקרקעות ולא המטלטלין במתנה מדין השטר עצמו אלא א"כ יש שם קנין אחר המועיל ואז קנתה דומיא דשטרי מכר דאמרינן דבכספא קני והערכאות נאמנין לומר שקנה בכסף דאי לא דיהב זוזי קמייהו לא מרעי נפשייהו והוא הדין לקנין אחר שנעשה בדבר דמאי שנא. ולסברת האחרונים ז"ל קנתה הקרקעות מדין השטר בעצמו בלא קנין אחר אבל המטלטלין יש לומר שלא קנתה אותם דכיון שאין מטלטלין נקנין בשטר ואפי' עשוי בשטר כשר בעדי ישראל ודאי לא עדיף שטר העשוי בערכאות של עובדי כוכבים לקנות בו יותר משטר העשוי בערכאות שלנו כמ"ש הרמב"ן ז"ל שאין הכשרן של שטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבים אלא להיות השטר כאלו נכתב ונחתם בעדי ישראל שאין דינם של מלכים אלא לעשות סופר שלהן כמאה עדים אבל לענין דרכי ההקנאות לא עדיפי משטרות שלנו ואם חסרים דבר מדרכי ההקנאות כגון מטלטלי אגב מקרקעי וכגון דאקני וכיוצא בהן ודאי אין דנין בהן לענין אותו דבר שחסר מהן. ויש חולקין בסברא זו על הרמב"ן ז"ל ויש להם על מה שיסמוכו וההיא דפ' חזקת (בבא בתרא נ"ד:) ומלכא אמר לא תקני ארעא אלא בשטרא. ובנדון זה אם לא היה במתנה זו קנין סודר והיתה באה מקבלת המתנה לזכות במתנה מכח קנין השטר בעצמו קנתה הקרקעות כפי סברת האחרונים ז"ל שהיא העיקר. אבל המטלטלין לא קנתה מדין השטר בעצמו כפי סברת הרמב"ן ז"ל. וכן אין לומר שכיון שקנתה הקרקעות קנתה המטלטלין אגבן מדין אגב דהא אפסיקא הלכתא בפ"ק דקדושין (כ"ז.) דאגב וקני בעינן צבורין לא בעינן ובשטר זה לא נזכר בו אגב. אלא שהרמב"ם ז"ל כתב דלא בעינן שיאמר אגב אלא היכא שאינן צבורין אבל היכא שהמטלטלין צבורון בתוך הקרקעות אפילו בלא אגב קנה ממעשה דר"ג דבפ"ק דמציעא (י"א:) דאמר עשור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו דכל דצבורין לתוכם נקנין המטלטלין מדין חצר ואע"פ שאינה משתמרת לדעת הקונה הא אמר רב פפא התם דלא בעינן הכי במתנה דאיכא דעת אחרת מקנה אבל הראב"ד ז"ל השיג עליו דבין צבורין בין אינן צבורין בעינן שיאמר אגב ולא מיקנו מדין חצר אפילו בדעת אחרת מקנה דלא קיימא לן כרב פפא ולזה הסכימו האחרונים ז"ל: