שאלת ראובן היה חייב ללוי שבעה אלפים במשכונא על קרקעות ידועים בשני שטרות מן המטבע הישן ואח"כ המלך דון אנרי"ק עשה מטבע חדשה שלא היה שוה רביע המטבע הראשון וזה עשה באשר לא היה יכול לתת שבר לחיילותיו בזולת זה וצוה בכל מלכותו שיקובל המטבע ההוא בכל מלכותו כמו המטבע הראשון ואחר שנים כשנתישב במלכותו וראה כי היה נזק והפסד גדול ככל מלכותו מן המטבע ההוא ושהפירות נתיקרו הרבה לרוע המטבע ההוא פסל אותו וראובן הלוה שהיה הולך בחצר המלך כשהבין רצון המלך ודעתו לפסול המטבע ההוא שם בשולחן פלוני ששת אלפים מן המטבע הגרוע לפרעון לוי המלוה הנזכר בזמן דפ"ע אדה"ב שהוא זמן ידוע ונהוג בקהל לפרעון המשכונות והפרעון הנזכר לא עשאו ראובן הלוה בעצמו אבל זבולן שהיה אומר שהיה מורשה ראובן שם המעות ההם ביד השולחני הנזכר בעד ראובן בפני עדים על מנת שינתנו ללוי כשיתן שטרי החובות קרועים ובא לפני הדיין וצוה הדיין לעדים לעשות לו שטר לראיה ושהוא יעשה כענין מה שראוי לעשות מן הדין ואח"כ דנו הדיינים כהסכמת החכמים דרך כלל שכל מי שפרע או שם מעות ביד נאמן ב"ד לפרעון חובותיו בזמן דפ"ע אדה"ב מן המטבע הגרוע קודם שפסלו המלך שיהיה פרעון גמור מטעם דינא דמלכותא דינא ועתה נפל מחלוקת בין ראובן ולוי כי ראה שאין הפרעון ההוא כלום וטענות שניהם כתובות בשאלה:
תשובות הריב״ש · חלק קצ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.