תשובות הריב״ש · חלק קפ״ז סימן ג׳

בדיק לן מר במאי דאבעיא לן בפ' השוחט (חולין ל.) החליד במעוט הסימנין מהו וסלקא בתיקו ונראה שהר"ם ז"ל פי' דר"ל שחט מעוט הסימנין בחלדה וגמר השחיטה שלא בחלדה לפי' פסק בזה (בפ"ג מהלכות שחיטה) הרי זו ספק נבילה והקשית במאי עסקינן אי בושט מאי שנא מנקב דהוי ודאי פסולה ואי בקנה מאי שנא מחצי קנה פגום ושחט על מקום החתוך והשלימו לרוב דכשרה. ועוד הקשית דידיה אדידיה ממש"כ הר"ם ז"ל עצמו (בפרק הנזכר) ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון בין בשליש האמצעי הרי זו פסולה ושליש הראשון היינו מעוט וקאמר הרי זו פסולה דמשמע נבלה ודאית. ועוד הוספת אומץ בקושיא זו דמאחר שהוא בא לחלק בין דרס או החליד להגרים משמע דבקנה קאי דאי בושט אין חלוק וא"כ מאי שנא מחצי קנה פגום עכ"ד. ובאמת שקושיותיך על הר"ם ז"ל עצומות הן וצריכו' נגר והולם להולמן ומה שנרא' לומר בזה דאם נאמ' דמאי דכתב ז"ל שחט מעוט הסימנין בחלדה ר"ל במעוט ראשון של סימן ראשון על כרחנו יש לנו לומר דבושט הדברים אמורים דאי בקנה ודאי לא גרע מחצי קנה פגום דמצטרף לשחיטה לכולי עלמא כיון דהוי במקום שחיטה. ומאי דקשיא ליה למר ואי בושט מאי שנא מנקב דהוי ודאי פסולה איכא למימר דשנא ושנא משום דכיון דבדרך שחיטה ובשעת שחיטה הוא לאו כנקב הוא דהכי אגמרי' רחמנא למשה לא תשחוט רובא בחלדה אבל מעוטא שפיר דמי כל היכא דלא נפקא חיותא בחלדה דהכי נמי אמרינן (שם י"ט.) בהגרמה דהגרים שליש ושחט שליש [והגרים שליש] כשרה לרב הונא ומצטרף השליש המוגרם לשחיטה אע"פ שאינו במקום שחיטה עד שאם הגרים רובא פסולה ואית לן למימר דהכי אגמריה רחמנא למשה דלא בעינן מקום שחיטה בכולא שחיטה אלא בכי נפקא חיותא במקום שחיטה סגי ואע"ג דאיכא לאפלוגי בין הגרמה לחלדה בושט דהתם לא נעשה בה דבר שתטרף בו אבל בחלדה נעשה בה דבר שכיוצא בו טרפה היינו בעיין דהחליד במעוט סימנין. ומאי דקשיא ליה למר נמי דמאי דכתב הוא עצמו ז"ל ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון בין בשליש האמצעי הרי זו פסולה דמשמע נבלה ודאית אפשר לומר דפסולה מספק קאמר אלא שלא חשש לפרש כיון שכבר באר זה למעלה ועוד שכבר כלל בפסול זה החליד בשליש האמצעי דהוי פסולה ודאית ומאי דקשיא ליה נמי למר דמשמע מדבריו דבקנה הדברים אמורים מדפליג בין דרס והחליד והגרים איכא למימר מידי איריא האי כדיניה והאי כדיניה דהגרמה על כרחין בקנה היא כמו שכתב הוא ז"ל בראש דבריו הגרמה כיצד זה השוחט בקנה וכו' ודרם והחליד בשליש הראשון מיירי בושט ובשליש האמצעי אף בקנה: