תשובות הריב״ש · חלק קפ״ד סימן ב׳

תשובה כבר עמדת על כל הצדדין שאפשר לישא וליתן על ענין זו והבאת כל הראיות הדומות לנדון אם לאסור אם להתר. אמנם דעתי נוטה לאסור דהוה ליה כההיא דרב פפא דהאי מאן דפרים סלקא חייב משום טוחן ואף אם נאמר דהיינו לצורך מחר או לבו ביום אבל לאלתר שרי כדעת הרשב"א ז"ל ונאמר שהתיר אפילו בכלי לאלתר היינו בכלי כגון סכין שאינו מיוחד לטחינה אבל המורג חרוץ שמיוחד לטחינה זו הרי היא כנפה וכברה לבוררו מכתשת לשחיקת תבלין וכבר אסרו שחיקת פלפלין בשבת אלא בקתא דסכינא דאיכא שנוי כדאיתא בפרק תולין (קמ"א) וכמ"ש הר"ם ז"ל (פרק כ"א) וז"ל הצריך לדוק כגון פלפלין וכיוצא בהם ליתן לתוך המאכל בשבת הרי זה כותש ביד הסכין בקערה אבל במכתשת חייב מפני שהוא טוחן וכו' ע"כ. ועוד שהיה אפשר להחמיר ולאסור לגרוד הגבינה בכלי זה אפילו ביום טוב לפי שהוא מיוחד לטחינה זו והוי כפלפלין בריחים שלהם שאסרו חכמים כדאיתא (פ"ב דביצה כ"ג.) אע"נג דקיי"ל דכל התבלין נדוכין כדרכן במדוכה וכתב הרשב"א ז"ל דהוא הדין לחרדל שאין שוחקין אותו בריחים שלו וטעמא בתרוייהו משום דהוי כעובדין דחול כי השחיקה עצמה מותרת היא אלא שבזה אפשר לחלק דשאני פלפלין וחרדל בריחים שלהן שהוא רגילות לשחוק בהן הרבה ביחד ומשום הכי דמי לעובדין דחול אבל בכלי זה אין דרך לגרוד אלא מה שצריך לשעתו. ומ"מ נראה שאפילו בי"ט צריך לעשות איזה שנוי דומיא דמלח שהרי אם היה עושה מערב י"ט לא היה מפיג טעמו ואם הוא מפיג טעמו אינו צריך שנוי דומיא דתבלין שנדוכין כדרכן ביו"ט אבל בשבת נראה שאסור בלי ספק. ומה שעלה בדעתך להתיר בגורד לתוך הקדרה דומיא דמה שהתירו לסחוט אשכול של ענבים לתוך הקדרה אינה ענין לזו כלל דהתם אסור הסחיטה הוא כשמפרק משקה מתוך אוכל והוי תולדה דדש ולזה כשסוחט לתוך הקערה שיש בה אוכל אין זה מפרק משקה לתוך אוכל שמשקה שבא לאוכל כאוכל דמי אבל בכאן שהאסור הוא משום טוחן בין שיגרוד לתוך הקדרה או לתוך הקערה מכ"מ טוחן הוא ואין זה צריך לפנים: