ואומר לפי מה שבא בשאלתך שנשי ראובן הנעדר הזמינו את אמו לפני השופט ותבעו ממנה לפרוע כתובת כל אחת מהן מנכסי בנה והשופט צוה והרשה אם הנעדר למכור כל נכסיו כדי לפרוע נשיו מכתובתן וכן עשתה נתנה הבתים לסרסור למכרם וקנה אותם שמעון על פי השופט הנה מכירה זו קיימת לשמעון אף אם אין אמו של ראובן ראויה לירש נכסיו בדין תורתינו שהרי כיון שהשופט צוה עליה והרשה אותה למכור הרי היא כמו שליח השופט וכל שמכרה שוה בשוה מכרה קיים וכ"ש כשנעשה ברצון האלמנה ולבקשתה לפרעון כתובתה שהרי אפילו היא עצמה היתה יכולה למכור לפרעון כתובתה כל שתמכור לאחרים ולא תעכב לעצמה דאלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום ושליח השופט הרי הוא כשופט אפילו לענין טעות ואע"ג דבפרק אלמנה נזונת (כתובות ק.) איכא פלוגתא אי שליח כדיינין או כאלמנה לענין טעות ואיפסיקא הלכתא התם דשליח כאלמנה היינו מטעמא דאיתמר התם מה אלמנה יחידה אף שליח יחיד לאפוקי ב"ד דרבים נינהו והכא ליתא לההוא טעמא דהא השופט יחיד הוא ויש לו יכולת בהורמנא דמלכא וגם מה שהוא ממנה ומרשה הרי הוא כמוהו דהא לא דמי לאלמנה שמוכרת לצורך עצמה ודמי לשופט שמוכר לצורך אחר ואפי' לענין טעות אם טעה במכר ומכר בזול הרי הוא כמוהו כל שכן כשלא טעה לענין שהמכר קיים וגם שנעשה בפני השופט כפי דיניהם ומה שטוען היורש שהקניה שקנה שמעון היתה בעד האלמנה בנאמנות עליו להביא ראיה:
תשובות הריב״ש · חלק קע״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.