תשובות הריב״ש · חלק קע״ט סימן ב׳

שאלת ראובן מת בלא בנים ולו ב' נשים ואמו זקנה ולא הניח יורש זולתי אמו הנזכרת והניח בעזבונו מקרקעי ומטלטלי והזמינו נשי ראובן אמו לפני השופט ותבעו ממנה לפרוע כתובת כל א' מהן מעזבון בנה הנזכר וכאשר שמע השופט טענותם צוה והרשה אם ראובן הנזכר למכור כל נכסי ראובן הנזכר כדי לפרוע נשיו הנזכרים מכתובתן וכן עשתה נתנה בתים שהניח בנה ראובן ביד הסרסור למכרם וקנה אותם שמעון על פי השופט בסך ידוע והחזיק בהם ואחר אשר קנה הבתים הנזכרים באתה אצלו אחת מנשי ראובן הנזכר ובקשה ממנו יתחסד עמה שימכור לה החצי בבתים אשר קנה מאת חמותה בסך אשר קנה אותם ואמרה לו אני יראה אם יהיו המעות בידי יארע איזה דבר יהיה סבה שאפסידם ובהיותם לי בבתים יהיו שמורים אחר ההפצר נתרצה אליה שמעון הנז' ומכר לה חצי הבתים בסך אשר קנה בלי שום תוספ' והתנה עליה שלא תדור היא ולא זולתה בעדה בכל הבתים הנזכרים ולא תחזיק בהן כל ימי חיותה ולא יהיה לה כח ורשות למכרם לשום אחר כל ימי חיותה אלא לשמעון הנזכר בסך אשר קנתה אותם ממנו בלא שום תוספת ובעת פטירתה לא יהיה לה כח ורשות להנחיל ליורשיה החלק שיש לה בבתים אלא הדמים הנזכרים ולא יהיה כח ורשות ליורשיה לתבוע משמעון הנזכר אלא מה שנתנה האשה בדמי חצי הבתים הנזכרים ולא יותר ושמעון הנזכר יתן לה בשכירות חלקה בבתים דבר קצוב מדי שנה בשנה וקבלה על עצמה אשת ראובן הנזכר כל התנאים הנזכרים ועל פי התנאים הנזכרים מכר לה שמעון הנזכר החצי בבתים הנזכר' וזכתה בחצי הבתים הנזכרי' והחזיק שמעון בבתים ונתן השכירות הקצוב עליו אל האשה מרי שנה בשנה עד יום מותה. ולפי שבדיני הישמעאלים יתבטל המכר אשר מכר שמעון אל האשה אם יתקיימו התנאים הנזכרים לא רצו העדים לפרט כל התנאים בשטר המכר אלא ברמז ונשאר זה בנאמנות ובשעת פטירת האשה כי מתה צותה בפני עדים ואמרה אין ליורשי בבתים אשר הוא דר בהן שמעון ר"ל החצי אשר קניתי מאת שמעון הנזכר אלא הסך אשר נתתי אל שמעון בדמי חצי הבתים בעת אשר קניתים ממנו לפי שכך קבלתי עלי שבשעת פטירתי יחזרו חצי הבתים הנזכרים אל שמעון ויחזיר גם הוא ליורש המעות אשר נתתי לו בדמי חצי הבתים ואחר פטירתה בקש שמעון הנזכר לתת ליורשי האשה הנזכרת דמי חצי הבתים ולא רצו לקבל המעות וכפרו בכל התנאים ושמעון הנזכר בא לפני ב"ד שבעירו והביא לפניהם העדים אשר שמעו צואת האשה הנזכרת בשעת פטירתה וקבלו עדותן והנה זה תופס קבלת העדות. יודעים אנו ב"ד חתומי מטה איך היה שבא לפנינו רבי שמואל ב"ר סעדיה מדיני ואמר לנו דעו רבותי כי יש לי דין ודברים עם רבי סעדיה ב"ר שאול בן חנין מחמת הבתים אשר קניתי ממרים אם ר' שמואל בן חיים לפי שהיא מכרה אלי כל הבתים הנזכרים אחר פטירת בנה רבי שמואל בן חיים הנזכר לפרוע נשיו מכתובתן במצות השופט ואחר אשר קניתי הבתים ממרים הנזכרת בסך ס"ה זהובים בקשה ממני זהרון אלמנת רבי שמואל בן חיים הנזכר שאתן לה החצי בבתים הנזכרים בסך אשר קניתי ואחר ההפצר נתרציתי לה בזה והתניתי עליה שלא תדור עמי בבתים לא היא ולא זולתה ואני אתן לה שכירות בחלקה בבתים הנזכרים ונם שלא יהיה לה כח ורשות למכור המחצית הנזכר אשר לה בבתים הנזכרים לשום אדם אלא לי וגם אחרי פטירתה לא תוכל להניחם ליורשיה אלא אחר פטירתה יזכו יורשיה בדמי החצי אשר לה בבית אשר הוא ל"ב זהובים וחצי לא זולת וכאשר אתן הסך הנזכר אזכה בכל הבתים בלי שום ערעור והחזקתי בבתים על פי התנאים האלה כל ימי חיותה וגם אחרי מותה ונם היא צותה לפני מותה בפני עדים שכאשר אתן ליורשיה סך מחצית הבתים הנזכרים כנזכר אזכה דאחזיק בכל הבתים ושאין ליורשיה דין ודברים ולא שום תביעה בבתים הנזכרים אלא הדמים הנז' ליורשיה ולא רצו לקחתם והם טוענין כי לא ירצו אלא הבתים והנה אני צריך לחזק את בדק הבית והיורשים הנזכרים אינם בעיר ולא אוכל להמתין עד בואם פן יגיעני מזה נזק לכן בבקשה מכם תקבלו עדות מרבי יעקב בן הרון ומרבי אברהם ב"ר שלמה בן מנדיל יעידו בפניכם אשר ידעו בדבר זה כי הם יודעים תוכן הענין ואנחנו נזקקנו לשאלתו ושלחנו בעדם וחקרנו עדותם כראוי ונשבע בפנינו ר' יעקב בן חרון והעיד שרבי שמואל מדיני הנזכר קנה כל הבתים ממרים הנזכרת ואחר נתרצה אל זהרון הנזכרת שיהיה לה החצי בבתים הנזכרים כל ימי חיותה בתנאי שאחר פטירת זהרון הנזכרת יחזרו הבתים אל רבי שמואל הנזכר ויזכה ויחזיק בכל הבתים ויתן הדמים הנזכרים ולא יותר ולא יהיה לה כח ורשות למכרו לזולתו בשום צד בעולם ועל פי התנאים האלו קנתה חצי הבתים וזכתה בהן וכן נשבע בפנינו רבי אברהם מנדיל הנזכר שזהרון הנזכרת צותה לפני מותה בפני עדים והם רבי יוסף מקאתל נ"ע ורבי אשתרוג פרגה ובפניו ובפני זולתם ואינו זוכר מי הם ואמרה בפניהם שאין לה רשות וכח בבתים אשר חם תחת רשות רבי שמואל מדיני אשר היו של בעלה רבי שמואל בן חיים הנזכר זולתי דמי החצי כפי הסך אשר קנה הבתים כמו שיתבאר בשטר המכירה וכאשר יתן ליורשיה הדמים הנזכרים יזכה בכל הבתים ולא יהיה כח ורשות להם לערער על זה כלל וגם צותה שיחלקו וירשו הדמים הנזכרים בשוה ר' סעדיה בן חנין ורבי מסעוד בן סידון. ואחר אשר חקרנו עדותן כראוי כתבנו וחתמנו ונתננו ביד רבי שמואל בר רבי סעדיה מדיני הנזכר להיות בידו לראיה ולזכות ומה שהיה בפנינו בשנים עשר לירח שבט שנת חמשת אלפים ומאה וחמשה וששים לבריאת עולם למנין שאנו מונין במוסתגאנים מתא הנה זו תופס קבלת העדות. ועתה אדונינו טוענים היורשים שלא ירצו לקיים דברי האשה ושמעון טוען הנני מזומן לתת המעות כאשר הוא מותנה ביני ובין האשה בשעת המכר אבל הבאים אין לכם זכות בהם כלל כי כן התנתי עם האשה הנזכרת בשעת המכירה ועל פי התנאים האלו מכרתי לה הבתים והיא קבלה על עצמה כל התנאים ההם וגם היא צותה לפני מותה לקיים התנאים הנזכרים והחכם רבי יוסף מקאתל זלה"ה כתב בפניה צואתה והעידו בה העדים וחתמו כאשר צותה וכאשר מתה וראה רבי סעדיה בן חנין שטר הצואה לא ישרה בעיניו וחרף וגדף החכם הנזכר והעדים וקרע הצואה בפניהם ואמר שהוא לא יעשה מכל אשר צותה אלא מה שייטיב בעיניו ולהיות ידו תקפה עם הערביים לא יכלו לעשות בזה הראוי ולזה לא רצה החכם ר' אברהם בן נתן נ"ר לקבל עדות מיראתו שלא יעשה לו כאשר עשה אל ה"ר יוסף מקאתל ז"ל כאשר תראה אדונינו מטופס פתקא אחת אשר כתב רבי אברהם הנזכר מכתיבת ידו מתנצל על מניעתו לקבל עדות אשר בקש ממנו רבי שמואל מדיני לקבל עדותם כדי שלא תחשוב אדונינו שקבלת העדות ההיא נעשית בסתר לפי שהחכם שיש לו הספקה מהקהל לא קבל העדות הנזכר והנה זה טופס הפתקא הנזכרת בחתימת עשר הטפיסוהו בהיות החכמים הנזכרים ה"ר עמרם יצ"ו והר"ר דוד הכהן יצ"ו בכאן במוסתנאנים ואני אברהם בן נתן הבא על החתום יושב עמהם בא לפנינו ר' שמואל אבוצעד ושאל ממני לקבל עדיות מקצת יושבי מסתגאנים על דבר התביע' אשר לרבי סעדיה בן חנין על הבית אשר רבי שמואל הנזכר דר בו ואני השבתי אותו כי בתוך קהל ועדה נאמר לי פעם ופעמים אל תדון עלינו כיון שהן מצערים אותך ומביאים אותך בסכנה באומות העולם על דבר המשפט טוב לך לשמור כבוד התורה ואל תתחלל התורה אל תדון אלא על מי שרוצה לקבל עליו דין תורה וזו היא תשובתי אני אברהם בן נתן הנזכר כי ער בא ר' סעריה הנזכר ויקבלו עליהם הוא ובעל דינו שאדון עליהם כנראה לי אז אני מוכרח לדון ולקבל העדיות ביניכם וכאשר היתה זאת תשובתי חתמתי שמי פה והיה זה בעשור ראשון לחדש שבט שנת הקטו"ן יהיה לאלף אברהם ן' נתן אנו העדים חתומי מטה הטפסנו הפתקא הנזכרת אות באות תבה בתבה ונתאמת אצלינו שהכתב כתב יד החכם ר' אברהם בן נתן וחתמנו שמנו פה בו' ימים לירח טבת שנת חמשת אלפים קס"ו דוד בונדיאה כהן יצחק ב"ר סעדיה נגא"ר אנא ארונינו יבא דברך היקר יגיד לנו את דבר המשפט ושלום תורתך ומעלתך יגדל לעולם אמן עד כאן דברי שאלתך: