תשובות הריב״ש · חלק קס״ד סימן ב׳

תשובה לפי דין התלמוד אפי' הכבד שהוא מרובה בדמים לאחר חתיכה שתי וערב ומליחה וחתוכה לתחת מותר לבשלו בקדרה ואפי' עם הבשר או אפי' בלא חתיכה ומליחה אם חלטו בחומץ או ברותחין קודם בשול אבל הגאונים ז"ל חששו שמא לא יחתכנו שתי וערב ולא יהיה חתוכה לתחת כל שעור מליחה וכן שאין אנו בקיאין בחליטה ולכן אמרו שאין לבשלו בקדרה אלא לאחר צלייה ולצלי נראה שאינו צריך כלום ואפי' חתוך דהא באומצא דאסמיק וביעי ומזרקי אמרינן חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה שפיר דמי טויי' בשפודא מידב דייב וכן נראה מדברי הר"ם ז"ל והרמב"ן ז"ל כ"כ בפירוש אבל קצת מן הגאונים ז"ל סוברין דאפי' לצלי בעי חתיכה כדי שיצא הדם שבקנוקנות וכן דעת רש"י ז"ל וכתב הרשב"א ז"ל שראוי לחוש לדבריהם אמנם אחר צליה יכול לבשלו בקדרה ואפי' עם הבשר והסכימו הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל שאין מחמירין בתקנת הגאונים ז"ל אלא לכתחלה אבל בדיעבד כל שחתכו שתי וערב ומלחו וחתוכיה לתחת בשעת מליחה ובשלו עם הבשר מותר בדיעבד שחששת אחרונים היא ואין מדקדקין בה להחמיר אלא להקל שהתורה חסה על ממונם של ישראל זהו דין הכבד מפני שהוא מרובה בדמים ונסתפקו בגמרא (חולין קיא.) אם יוצא כל דמו על ידי מליחה שהקנוקנות מלאים דם אבל בריאה לא נסתפקו כלל אלא הרי היא כבשר ובמליחה והדחה סגי כשאר הבשר ומותר לבשלו בקדרה ואפי' עם בשר ונראה דמדינא אפי' חתיכה לא בעי דדוקא בלב הוא שאמרו קורעו ומוציא את דמו לפי שבתוך חלליו מתכנס דם הרבה בשעת שחיטה ולא כן בריאה והריאה אינה נכללת לא עם הכבד ולא עם הלב כי שם יש לה בפני עצמה אבל ראיתי שנהגו לקורעה ולפתוח הקנוקנו' הגדולי' שבה ומנהג יפה הוא :