ומה שכתבת דשטרי מחילות בערכאות של עובדי ככבים פסולים כ"כ הרמב"ם ז"ל (פכ"ז מה' לוה ומלוה) אבל דבריו הן מן המתמיהין דאפי' לפי שטתו שפוסק דדוקא בשטרי מכר משום דחזו דיהב זוזי קמייהו לא מרעי נפשייהו ושטר ראיה בעלמא אבל מתנה במאי קני בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא כפי הלשון האחרון המוזכר בפרקא קמא דגטין (יוד:) תני חוץ מכגיטי נשים מ"מ אפי' לפי שטתו בשלמא בשטרי מתנות וכן בשטרי פשרות שצריכין קנין והשטר עושה הקנין ניחא אבל בשטרי מחילות הרי מחילה אינה צריכה קנין ולא שטר כדאמרינן בפ"ק דקדושין (טז.) גבי עבד עברי דאי אין גופו קנוי לא צריך שטר שחרור אלא לימא ליה באפי תרי זיל ואע"פ שיש לו עליו שעבוד דמים למעשה ידיו וכ"כ הרמב"ם ז"ל עצמו (פ"ה מה' מכירה) שאין המחילה צריכה קנין וכתבו המפרשים ז"ל דאפילו תרי נמי לא צריך אלא אפי' בינו לבין עצמו דלא איברו סהדי אלא לשקרי אלא דנקט תרי כדי שלא יכפור אח"כ במחילה וכיון שאין מחילה צריכה קנין אלא השעבוד נמחל בדבור לבד ושטרא ראיה בעלמא הוא א"כ שטרי מחילות הרי הן כשטרי מכר דלכ"ע מהני דאי לאו דחזו דיהב זוזי קמייהו לא מרעי נפשייהו ושטרא ראיה בעלמא ואולי הרב ז"ל אגב שיטפא נקט שטרי מחילות:
תשובות הריב״ש · חלק קמ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.