תשובות הריב״ש · חלק קט״ז סימן א׳

עוד כתבת אירע מעש׳ שמת יהודי בין הערביי׳ בעשרת ימי תשובה רחוק מישוב שכונת ישראל מהלך ח' ימים ונודע הענין לקרוביו איך הערביי׳ שמוהו במער׳ במלבושיו וסגרו פי המערה ולא נתן לקבור׳ כי אין בכל אותו הגליל שום יהודי והיה זה ערב חג הסוכות והורו לקרוביו ואחיו לצאת בדרך בי״ט שני של סכו׳ ללכת למקו׳ שמת להביאו ונודע אליך ההיתר ההוא וכתבת אליהם שעברו על אסור דרבנן דלא הקלו בי״ט ב׳ במת דשויו׳ רבנן כחול אלא באותו מקו׳ שמת אז יתעסקו בו ישראל כדאי׳ (ביצה ו׳.) אמר רבא מת ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממים ביו״ט שני יתעסקו בו ישראל ואפילו למיגז ליה גלימ' ולמיגז ליה אסא כרב אשי דפליג עליה דמר זוטרא וכ"ש לחפור את הקבר דגדול כבוד הבריות אבל אם המת אינו במקום שדרים בו ישראל אין ראוי שיחללו בו יו"ט שני כי מה הועילו אלו בקלקולן לחלל יו״ט אחרי שלא יוכלו לקבור את המת בו ביום אבל יצטרכו ליעכב בהליכה בדרך שבעה ימים אחרי שיחללו יו״ט • ועדיין אתה מסופק אם היה תוך התחום שיוכלו להגיע אליו בו ביום ולקברו אחרי שאינו במקום אם יחללו י״ט ללכת בתוך הגבול שהיה בו מהלך יום להתעסק דבצנע׳ התירו ולא לצאת בפרהסיא כחול גמור כי לא ידעו מה הוא ועם היות שאנחנו היום מועטין בעונות והדבר מפורסם כדעת התוספ׳ ראוי לגדור על זה והבאת ראיה מההיא (דמוע"ק ח:) אין חופרין כוכין וקברות במועד ופירש בהלכות ליקבר בהם לאחר המועד ואם בח"ה אסור לחפור ליקבר אחר המועד כל שכן ביו"ט שני שאסור ללכת חוץ לתחום כדי לפגוע במת אחרי ז׳ ימים לקברו גם הבאת ראיה ממה שהביאו התוס׳ ז״ל (שבת קלט: בד"ה יו״ט) במעשה שאירע בצרפת שנעשו כל צרכי המת ורכבו עד שהביאוהו וקברוהו שמה ושכעס ר"ת ונסתפקת באותו מעשה אם בו ביום הביאוהו ונקבר או לאו דכ"ש לדעת ר״ת ואמרת שבארץ הזאת ראוי להחמיר מההי׳ דהביא ר״ת דפ' תולין דשלח להו לוי לבני בשכר מת לא יתעסקו בו לא יהודאין ולא ארמאין לא ביו"ט ראשון ולא ביו״ט שני לפי שאינן בני תור׳ והדור היום פרוץ מרובה על העומד וטעם גדול כבוד הבריות ליכא שאין המת עומד לפנינו זהו תורף דבריך: