תשובה זה אין צריך לפנים שאם אין לו אנוס הוא ושבועות אונסין מותרות כשם שנדרי אונסין מותרין בין שהוא אנוס בשעת השבועה בין שהוא אנוס בקיומה דכשהוא אנוס בשעת השבועה אינו חייב לקיימה דכתיב האדם בשבועה ודרשו חז"ל האדם בשבועה פרט לאנוס ר"ל שצריך שתהיה השבועה ברצונו וכשהשבועה היא ברצון ונאנס בקיומה הוא פטור דאונס רחמנא פטריה מולנערה לא תעשה דבר וכ"כ להרמב"ם ז"ל (בפ"ג מהלכות שבועות) דבין שהוא אנוס בשעת השבועה בין שהוא אנוס בקיומה פטור ובנדון זה כל שאין לו במה לשלם אין לך אונס גדול מזה ומה יעשה היגזול או יגנוב כדי לקיים שבועתו ובפ"ק דמציעא (ה:) אמרינן שאין הכופר בפקדון פסול לעדות אלא א"כ באו עדים שבשעה שכפר בו היה הפקדון ברשותו לא בזולת זה אע"פ שמשעת כפירה נעשה גזלן עליו וזה מפני שאפשר שנאבד ממנו הפקדון והוא חייב בתשלומין ואין בידו עתה מעות לשלם והוא כופר בו להשמט עד דהוו ליה זוזי וחזר כופר בפקדון להיות כמו כופר במלוה שהוא כשר לעדות מפני טעם זה ובנדון זה גם כן אף על פי שנשבע אין עונשין אותו עד שיהיה ידוע שיש לו ואינו משלם אבל עושין לו כפי הסדר שכתב הרמב"ם ז"ל (פרק שני מהלכות מלוה ולוה) במי שטוען שאין לו במה יפרע חובו:
תשובות הריב״ש · חלק ק״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.