הרי איתברר לך דלתירוציה דרבה הן דקאמר ת"ק קשיא אבל לתירוציה דרבי אלעזר אף על גב דהן דקאמר תנא קמא לא קשיא דהא דין ע"ג ודין משמשיה תרוייהו כי הדדי נינהו דהא הן ולא הסיטן ולא אבן מסמא שלהן דהוה ליה האי הן דקאמר אע"ג ואמשמשיה דשווין אהדדי הן דקאמר ר"ע ע"ג היא ולא אבן מסמא שלה הא לא שוי דינא לדין עכו"ם וכותית ולא שוי נמי לדין משמשיה כדברירנן וכיון שכן הא דקאמר הן קשיא והיינו דאמרינן מתקיף לה רבי אשי אי הכי מי הן דהויא לה אתקפתא בין לתירוציה דרבה בין לתירוציה דרבי אלעזר דלתירוציה דרבה אהן (דהן) דקאמר ת"ק ולתירוציה דרבי אלעזר אהן דקאמר רבי עקיבא ואתא רב אשי ואחוי בה ארחא כי היכי דלא ליקשי הן ולאו לפלוגי חד מינייהו הוא דאתא רב אשי לתירוצי האי תירוצא אלא לאחויי בה ארחא כי היכי דלא ליקשי הן הוא דאתא למר כדאי' ליה ולמר כדאית ליה דאמרינן אלא אמר רב אשי ה"ק כותי וכותית בין הן שהסיטו את אחרים בין אחרים שהסיטו אותם טמאין פי' דהא גזרו שיהיו כזבין לכל וכי היכי דזב לא שנא הוא שהסיט את אחרים ל"ש אחרים שהסיטו לו טמא כדתניא כל טומאות המסיטות טהורות חוץ מהסיטו של זב הם הכי נמי כותי וכותית ל"ש הן שהסיטו את אחרים ל"ש אחרים שהסיטו אותם טמאין וה"ה נמי לאבן מסמא דמטמא בזב ע"ג היא שהסיט' את אחרים טהורים פי' דהא תניא כל טומאות המסיטות טהורות חוץ מהסיטו של זב אחרים שהסיטו אותה טמאים פי' דהא לתירוצ' דרבה הכין קא סברי רבנן דע"ג מטמא במשא כנדה וכי היכי דמטמיא במשא כנדה הכי נמי מטמיא בהיסט דאלו נדה אפי' היא שהסיטה את אחרים מיטמיא משום דדין נדה ודין זבה אחד הוא ואלו ע"ג אחרים שהסיטו אותה הוא דמטמאים משום דאתקש לנדה אבל היא שהסיטה אחרי' טהורים דלא אלים כחיה דההו' דאקשא רחמנא לשויי כנדה נמי בהא מילתא ולטמויי נמי אפי' היא שהסיטה את אחרים (כי היכי דלא אלים כחיה לשוייה כנדה נמי מילתא ולטמויי נמי אפילו היא שהסיטה את אחרים) כי היכי דלא אלים כחיה לשויי' כנדה לטמויי כאבן מסמא ולהאי תירוצ' דרב אשי ההוא דאפכא רבה מעיקרא לבריית' דקתני מגע ע"ג ומשמשיה הן ולא הסיטן וקאמר דהכי קתני ע"ג היא והסיט' אבל לא אבן מסמא שלה לא איצטריכינן השתא לאפוכה אלא שבקינן לה כדאית' ולא קשיא ליה לרבה מידי דהכי קתני מגע ע"ג ומשמשיה הן ולא הסיטן שמסיטן הן את אחרים דהוה ליה האי הן דקתני אע"ג ומשמשיה דהא תרווייהו שווין ולהסיט שמסיטין את אחרים אבל לגבי אחרים שמסיטין אותה מפלג דיניהו דאלו משמשיה אפילו אחרים שהסיטו אותם נמי טהורים משום דכשרץ הוא דמטמאו ולא כנדה ובשרץ ליכא היסט כלל דאלו ע"ג היא שהסיטה לאחרים הוא דטהורים כדאמרינן לעיל אבל אחרי' שהסיטו אותם טמאין משום דאיתקש לנדה כטעמיה דרבא אליבא דרבנן.
תשובות הר״י מיגאש · חלק י״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R. Yosef Ibn Migash Responsa, Warsaw, 1870
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הר״י מיגאש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
