מי שנתחייב שבועה לחבירו בבית דין ושב ואמר נשבעתי פסקו התוספות שאין צריך לישבע וכך פסק הר"מ ז"ל לפי שלא נתקנה שבועת הסת על שבועה. אמנם אבי העזרי פסק הואיל ואנחנו עתה נהגנו לישבע בבית הכנסת או בקהל אינו נאמן לומר נשבעתי כדאיתא בפ' האומנין אין רואה שבועת ה' תהיה וכו'. הא יש רואה יביא עדים ויפטר וכן זה במקום שיכול להביא ראיה נאמן. וכן פסק הר' סעדיה והר' שר שלום וכן הר"מ נ"ע. ואין בין שבועת הסת לשבועת הדיינים אלא נקיטת חפץ בלבד שאין הנשבע הסת אוחז ספר תורה בידו אבל משביעין אותו בשם או בכנוי או באלה או בשבועה מפיו או מפי בית דין כמו שבועת הדיינין. וכבר נהגו הכל להיות ספר תורה ביד חזן הכנסת או שאר העם בשעה שמשביעין שבועת הסת כדי לאיים עליו:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק תק״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.