עוד כתב מנודה שמת בנידויו ב"ד יכולים להתירו מההיא דר' אליעזר דעמד ר' עקיבא ואמר הותר הנדר וכן כתב רב מאיר ז"ל ומותר להתעסק בו דאי לא מתעסק בו הוי מוטל לפני הכלבים וסוקלין את ארונו בלבד אמרו. ועוד דלאחר מיתה אינו נהנה מכלום שנאמר שאסור לההנותו וכן המתעסקין בו כמצותן מתעסקין ואינן נהנין ממנו. חדא שכבר מת ועוד דאפי' בחי דומיא דמת שאין נוטלין ממנו שכר מותר דומיא דמחזיר לו אבידתו ואין לדחות ולומר שהותר קודם פטירתו קאמר הא ליתא מדקאמר עמד ר' עקיבא ואמר הותר הנדר וכי לנדותו היינו צריכין בודאי אם התירוהו מחיים וחיה לאחר מיכן ובאו תלמידים ללמוד כבר נודע לכל שהתירו נדרו אלא ודאי עכשיו הוא שהתירו וכן שמענו משמו של ר' מאיר אלעפיא ז"ל ודייק לה מההוא דר' עקיבא:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק נ׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.