מי שהיה לו שטר חוב על חברו ופרעו ונמחל שעבודו ותבע להחזיר לו שטרו והלה אומר עדיין אתה חייב לי ממקום אחר ואני מעכבו עד שתפרעני. לא כל כמיניה דהא אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו ואעפ"י שהוא מעכבו מחמת ממון שהוא חייב לו כיון שאותו ממון לא ניתן ליתבע בשטר זה שכבר נמחל שעבודו ויש לחוש שמא ימלך למחר ויטרוף בו שלא כדין או שמא יטרוף בן בנו או בן בתו וכתיב אם און בידך הרחיקהו והילכך ב"ד כופין אותו להחזירו:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק ת״פ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.