שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק שצ״ט סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

דין מנעל צריך שיהא מבהמה טהורה ומעור קשה מפרה או מתיש דומיא דסנדל שלהן שהוא מעור קשה כדאמרינן שהיה מעור שלוק וכלו תפור מבחוץ ולא מבפנים כדאמרינן בפרק במה אשה (שבת ד' ס' ע"ב) כיון שתפרו מבפנים הוה ליה מנעל. ורצועות ארוכות לבנות תפורות ומחוברות באזני' כדאמרי' אף על גב דאית בי' חומרתא קטרין ביה מותנא אלמא צריך לעשות ביה מותנא שהם הרצועות הארוכות עם חומרתא קטרין ביה נוב"ש בלעז והלולאות שתוחבין בתוכן הקרסים מבהמה טהורה והלולאות לא יהיו מן האזן עצמה כעין אותן שרגילים לעשות נקבים בתוך אזני המנעל אלא צריך שיהיו הלולאות רצועה קטנה מחברת בראש האזנים וצריך שיהיו המנעל של ימין לכתחילה וברגל ימין גם לדיעבד וברגל יחף וצריך שיהיו האזנים קצרות שלא יגיעו זו לזו כדי שיהיו הקרסים והלולאות שהם תוחבים על שוקו ממש ולא על האזנים משום מנעל דמנעל וכשנקשר שני קשרים זה על גב זה ושיהיה לו עקב בולט קצת ושפה תפורה ושנצי וכל המנעל שחור וכן הקרסים והלולאות אבל הרצועות לבנות ושלא יהא שום לשון תחת הקרסים ושיהיו ששה קרסים או שנים לכל הפחות ושיתפרנו תפירות תכופות וכשיבא לקשור הרצועות שאחת מהן מכאן ואחת מהן מכאן יכרכם סביב האזנים ויקשרם על השוק ממש ולא על האזנים. סליק דין מנעל ודין חליצה בס"ד:
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.