שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק שצ״ט סימן ב׳

(א) בתחילה יבררו שלשה דיינים (ב) ועוד יוסיפו עליהם שנים (ג) בלא קורבה זה לזה (ד) בלא קרבה לא ליבם ולא ליבמה (ה) בלא גרות לא מאב ולא מאם (ו) אחרי כן יאמרו נלכה למקום פלוני וילכו מהמקום הראשון למקום אחר (ז) יבואו היבם והיבמה לפני ב"ד (ח) שיעמוד היבם לפני הכותל או אצל עמוד מעומד או מוטה ולא יושב והמנעל ברגלו הימני קשור בקרסים וברצועות קשורות על הבשר השוה מבחוץ סמוך לאזני המנעל. ששה שאלות צריכין הדיינין לשאול. (א) ישאלו אם יש תשעים יום ממיתת הבעל מלבד היום שמת בו ויום שחולצת בו (ב) ישאלו עוד אפי' קרוב ואשה אם זה היבם אחיו של מת מן האב. (ג) ישאלו עוד אם היבם והיבמה גדולים בשנים ועל פי חזקת שכנים ושכנות (ד) ישאלו אם יש ליבם על פי אנשים וליבמה על פי נשים שערות גדולות ואם יש עדים גמורים כגון שני אנשים מריבוי שערות לא בעי עדות שנים אפי' מחזקה (ה) ישאלו עוד לידע שלא אכלה האשה בו ביום קודם שתחלוץ (ו) ישאלו ליבם אי ניחא ליה ליבם או לחלוץ והוא משיב אפי' בלעז שאינו חפץ ליבם. נשלמו ששה שאלות ושמנה דינין הרי י"ד. (ט"ו) לאחר שישיב היבם שאינו חפץ ליבם אז תאמר האשה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ואם אינה יודעת מקרין אותה הדיינין תיבה תיבה לבדה ותאמר שתי תיבות ולא אבה בבת אחת. (ט"ז) והאיש יאמר לא חפצתי לקחתה. לא חפצתי בבת אחת. (י"ז) והאיש ידחוק רגלו בארץ. (י"ח) נגשה יבמתו מעומד או מטה עצמה ולא יושבת כלל אלא כורעת על ברכיה ותתיר קשר הרצועות קודם ואחר כך הקרסים הכל בידה הימנית ומעומד ותגביה רגל היבם בימינה מן הארץ ותשמיט המנעל מן העקב ותחלוץ כל המנעל חוץ מן הרגל הכל בידה הימנית בלא סיוע השמאלית. (י"ט) ותעמוד היבמה בקומה זקופה כנגד היבם וירקה בפניו רוק הנראה לדיינים משעה שיצא הרוק מפיה עד דמטי כנגד היבם. (כ) ואחר כך קוראה בחוזק ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. ככה בחזק הכף. והשניה רפה כמשמעות כ"ף ולא כמשמעות חי"ת. (כ"א) ומצוה לכל העומדים שם לומר אחריה ג' פעמים חלוץ הנעל: