עוד השיב נראין הדברים שהדרדורין של עץ המכוסים מלמעלה הוו דברים שמכניסן לקיום דלעתים אדם משהה בהן יינו וצריכין מלוי ועירוי ואם תמצא לומר שאינו מכניסו לקיום מכל מקום אלו של חמרים שמוליכין בהן יין תדיר הרי הן כמכניסן לקיום מתוך שתשמישן תדיר בולעין הרבה ואינם יוצאים מידי איסורן אלא במלוי ועירוי והחמירו בהן אפי' לפי שעה אבל כלים שאין מכניסן לקיום והם של בעלי בתים שאינן משתמשין בהן בתשמיש תדיר אינן צריכין אלא שכשוך בעלמא אבל של חמרים שמשתמשין בהן בתשמיש תדיר אף על פי שאין מכניסן אותן לקיום צריכין הכשר גדול. ויש עוד להחמיר בדבר דכיון שמריקין בהן יין הרבה פעמים בין הגתות להוליך מן הגת לעיר מתכנסין בהן שמרים ואף על פי שהוא ממלאן ומערן יש לחוש שמא יש בהן שמרי יין ואינן יכולין לצאת דרך ברזא שהוא נקב קטן של ברזא ולפיכך צריך שיסיר הכסוי כדי שיראה ממש שלא נשארו שמרי יין נסך דכיון דודאי מתאספין שם שמרים וספק יצאו ספק לא יצאו אין ספק מוציא מידי ודאי ואף על פי שיש לדון ולהקל בזה המחמיר תבא עליו ברכה:
שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק שפ״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ז, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.