שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק שפ״ד סימן ב׳

תשובה בגמרא מפורש שאינו גובה אלא א"כ מתקיים מעדיו או משנים מהדיינין שבאשרתא דאמרינן בפרק האשה שנתארמלה (כתובות ד' כ"א) אמר רב יהודא אמר שמואל עד ודיין מצטרפין ואקשינן עליה דבמאי דקא מסהיד סהדא לא מסהיד דיינא ואסיקנא דאין מצטרפין ושמע מינה דאע"ג שהוא מקויים מיד בית דין אין גובין בו עד שיתקיים או מן העדים או משנים מן הדיינים אלא שבירושלמי משמע דאין קיום צריך קיום ועליו סמך מי שאמר שגובין ואעפ"י שאין מכירין חתימות הדיינים ואינו. שאין לנו לסמוך אלא על הגמרא שלנו ויש מי שפירש אותה שבירושלמי כגון שאותו בית דין הוא מומחה לרבים ובית דין קבוע והטעם להם בזה לפי שאין אדם חצוף לזייף חותם מן הדיינים הקבועים שחתימתן נכרת מן הסתם לרבים ועם כל זה אין אנו סומכין עליו: