שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק ז׳ סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה שורת הדין עם אלמנת שמעון שהיא קודמת ותטרוף מן הלקוחות. אבל הסכמת הקהל מבטלת ההלכה דרשאין בני העיר להתנות ביניהם כל מה שירצו. ומה אני יכול לדון על הסכמתכם אתם המסכימים ואתם היודעים בטיב ההסכמה אם היא נוהגת בין באנשים בין בנשים או באנשים ולא בנשים. או באותם שהיו בעיר בשעת ההכרזה או אפי' באותם שאינם בתוך העיר בשעת ההכרזה. לפי שאנו [כשצ"ל שאני] רואה שאלמנת שמעון לא היתה בשעת הגוביינא שכבר יצאו היא ובתה לדור במקום אחר. גם אני מסופק בהסכמתכם אם היא נוהגת בכל ענין. שהרי כל מה שעשו אותו ב"ד בטל מפני שהיו קרובים זה לזה. וא"כ כיון שהגוביינא בטלה היאך תועיל ההכרזה? אתם דונו על פי מה שידעתם שמתפשטת ההסכמה. גם מה שאמרה שהסכימו הקהל לדון אפי' שני קרובים ובלבד שלא יהא שם שלישי שלא יהא קרוב לא לזה ולא לזה. יוכל אדם לערער בזה אחר הסכמת הקהל או לא?
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.