שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק ס״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה ודאי כל שנבעלה לפסול לה פסלה ל"ש באונס ול"ש ברצון. אבל הבא על אשת איש אינו פסול לה אלא מחמת דאגידא ביה בבעל והבעל הוא הגורם. א"כ היה בדין שאם נבעלה באונס שלא תפסול בכך לכהונה. דכלום לא נאסרה אלא מחמת הבעל לבעל מותרת לאחרים לא כ"ש וז"ש רב ששת אף על פי שמותרת לבעלה אסורה לכהונה. שעיקר חידוש הוא שאע"פ שמותרת לאוסרה אפי' הכי אסורה לכהונה והיינו דדחי' דלא היא. ותדע לך דאף לרב ששת למה ליה למנהר עיינין ממתני' סתומה דיבמות? לינהרינהו לעיינין ממתני' דכתובות וממתני' דנדה כדמוכח מינייהו מרנא. אלא ודאי כדאמרן.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.