שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק ג׳ סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה נראים לי הדברים ק"ו. אם בשביל ממון הקהל מחרימים משום תקנת עגונא ומשום תקנת ממזרים לא כ"ש. וכמה תקנות התקינו משום עגונות. ועוד אמרו שאין טענת אונס בגיטין אף על גב דמדינא יש בהם טענת אונס כבממון. וכ"ש כאן דאם אנו אומרין כך עשינו בנותיו של אברהם אבינו הפקר! ויותר מזה נראה לי שאלו טוען אני קדשתיה כופין אותו ב"ד לברר טענותיו כדי שלא תתעגן. ואמרינן נמי יכולה היא שתאמר לו אני לא פסקתי על עצמי או כנוס או פטור. וכאן אומרת לו ברור או זכור וכנוס או פטור. ואם יאמר אכנוס בלי שיברר נמצאת בת גדולים נשאת למי שאינו הגון לה או תתעגן לעולם. כ"ש זו שמתעגנת מחמת קולו של זה שאינו הגון. עד שנברר שנתקדשה לו. שלמה בר אברהם ז"ל בן אדרת.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.