שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק רמ״ט סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה לחייב היתומים בקנס ק' זהובים אינו [איני] רואה בזה יסוד שאין קונסין היתומים ואין מעמידין אפוטרופוס לחייבן אלא בשור המועד מפני היזק הרבים, אבל בשאר מקומות לא מצאנו, אבל מ"מ לקיום המשכונא שיעשה האפוטרופוס אין צריכין כלום דכל שיש בידם שטר מינוי ב"ד ושנתנו להם רשות למכור או למשכן הבתים כל מה שעשה עשוי ואין היתומים יכולים לערער לכשיגדילו. ואם שמא לא עשו ב"ד שטר זה כשמנום אפוטרופים עכשיו כשימשכנו הבתים על הדרך הכתוב למעלה יתנו להם ב"ד רשות וקיום. שאף על פי שאמרו שהאפוטרופוס אין מוכרין בתים היינו דוקא כשלא נטלו רשות מב"ד אבל כשנטלו רשות מב"ד מוכרין וכדגרסי' עלה בתוספתא בפ' הנזקין וכולן אם נטלו רשות מב"ד מותר.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.