דע דהא דאמרינן בפ' שבועת העדים (ד' ל' ע"ב) אבל עדים ד"ה בעמידה ה"מ לכתחילה אבל בדיעבד אפי' בישיבה עדותן קיימת. והכי איתא בירושלמי פ' מי שאחזו וז"ש שם ת"ח שהוא מעיד בישיבה והא דאמרינן בזבחים פ"ב (ד' ט"ז) מה ליושב שכן פסול לעדות דוקא לכתחילה קאמר. וכן הסכימו גדולי הגאונים ז"ל וה"ה במ"ש ב"ד בישיבה לא אמרו אלא לכתחילה
שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק ר״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.