שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק קצ״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה אין ראובן הנז' נפסל בכך ואפי' אמר דברים הכתובים בשטר לפי שאין אדם משים עצמו רשע כדאיתא בפ' האשה שנתארמלה (כתובות ד' י"ח ע"ב) ובפ"ק דסנהדרין ובשאר המקומות. גם העד יהודה שלא היה יודע לקרות וחתם אעפ"י שקראו לפניו ג' אנשים שלא כדין עשה שאין העד רשאי לחתום בשטר ולסמוך על אחרים חוץ מגיטי נשים אא"כ היה ב"ד קבוע שאימתו מוטלת על בני אדם דבכי הא רשאי לחתום בשטר ולסמוך על קריאת סופרי הדיינין בלבד ולא על שאר בני אדם. וכדאמרי' בגיטין בפ' המביא (ד' י"ט ע"ב) עדים שאין יודעין לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאין את הקרעים דיו ושאין יודעים לקרות קוראין לפניהם וחותמין רשב"ג אומר בד"א בגיטי נשים אבל בשחרורי עבדים ובשאר שטרות אם יודעים לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין אמר רבא הלכה כרשב"ג רב נחמן קרו קמיה סופרי דדייני וחתים. ודוקא רב נחמן וסופרי דדייני אבל ר' נחמן וסופרי אחריני סופרי דדייני ואיניש אחרינא לא.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.