שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק קפ״ט סימן ב׳

תשובה הפרש יש ביניהם דאי הוו מכנפי לא היתה ישיבתן לדין ואי כניף איהו תהא לדין וא"כ כל הודאה שתהיה לפניהם וכל טענה תהיה הודאה בפני ב"ד וטענה בפני ב"ד שאינו יכול לחזור בהן. אלא כותבין אותו ב"ד ואפי' לא כתבו אותן הן ככתובות ועומדות ומ"ה אמרו כותבין אבל אם לא ישבו לדין אין הודאתן הודאה. ופי' דברי מר בר רב אשי הוא שאמר לך אין כל זה מועיל עד שישבו במקום הידוע במותב ב"ד וישגרו ב"ד אחר הנתבע ואח"כ תהיה הודאתו הודאה וא"צ לאתם עדי. ולא שיאמר כתבו עלי שטר אלא יש להם שיכתבו שטר הודאה עליו וישתעבדו לנכסיו מאותו יום במה שהודה לפניהם וקי"ל הודאה בפני ב"ד כמלוה הכתובה בשטר דמיא. ודבר זה תמצא אותו מפורש בהלכות שלנו בפ"א של ב"מ