תשובה כך מסורת בידינו שבדברים אלו הולכין אחר מנהג כל מקום ומקום. כל שנהגו להשאיל כיוצא בהן או להשכירן באותו מקום כספרי הגמרא ופירושיהם בארצנו שנהגו להשאילן תמיד דרך זה לשאול ודרך זה להשאיל. וכן דברים אחרים לפי מה שיראה הדיין שעשוי זה לשאול וזה להשאיל. ותדע דהא ספרי דאגדתא אין מן הדעת לומר שעושין אותן בתחילתן להשאיל ולהשכירן ורבא (בתרא נ"ב) [ב"ב נ"ב ע"א] אפקינהו מיתמי משום דברים העשוים להשאיל ולהשכיר שכן היו עשויים שם להשאילן ולהשכירן.
שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק קי״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.