עוד שאלת לאה נשאת לשמעון, ותפסה מנכסי אביה כסף וזהב קודם שתינשא, ולא ידעו מזה שום אדם ואפי' בעלה, והיו טמונים בידה, מלבד מה שהכניסה לו מבית אביה ולזמן, הוצרך הבעל [למכור] מן החפצים שהכניסה עמה. ואמרה היא לבעלה: אם רצונך למוכרם, אני אקנה אותם משלי, ונתרצה לה וקנתה אותם. ואח"כ, עמד הבעל פעם שנית, ורצה למכור אותם החפצים, ולא הניחתו אשתו. ואומרת לו. אני קניתים משלי, ושלי הם, ואם תרצה למוכרם, תביא המעות לידי. ושמעון טען: דכל מה שהיה לה, בין טמון בין מגולה, שלו הוא. כיון דזכיתי בך, זכיתי בנכסיך בין הידועים לי, בין שאינן ידועים. הודיעני: הדין עם מי?
שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק ע״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1885
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.